בתקופת פרס נוצרה חלוקה בעם. חלק מהעם האמין שמקום העם הוא ביהודה ושמירת המסורת תתקים סביב עבודת המקדש, ועבודה חקלאית (שיבת ציון). לפתרון הזה היה בסיס כלכלי חלש שהלך ודעך לאחר חורבן הבית השני והצרות. חלק שני של העם היה מפוזר ברחבי העולם, וחיפש צורת מחיה רווחית המתבססת על מסחר ותעבורה והמנצלת את התרבות היהודית. 

פרשי המלך היו מעבירים את פקודות המלך ברחבי הממלכה בדהירה מהירה ללא הפסקה, כאשר לאורך הדרך היו מגדלי שמירה עם סוסים טריים. המלך הרשה לכל עם לדבר בשפתו, ושכר מתורגמנים שיתרגמו את פקודותיו לכל העמים. מרדכי נעשה מתורגמן המלך, ובתוקף מעמדו הוא נעשה מנהיג היהודים. 

מרדכי היה העסוק ביותר מכל מתורגמני המלך, כי היהודים היו מפוזרים בכל הממלכה ומרדכי שלח לכל עיר את פקודת המלך בעברית (או ארמית). מרדכי גם קיבל מכתבים מכל הערים, ולהפתעתו  המידע "השולי", כגון: שטפונות, גשמים, שלגים, בצורת, רעב, מחלות, חגיגות, מרידות, מלחמות וכדומה, סיפקו לו מידע מסחרי בעל חשיבות עצומה. מרדכי היה יכול לחזות את העתיד ולהעביר שיירות עם סחורות כנדרש (כגון שטפונות לאחר שלג כבד או אפשרות לזרוע יותר שדות כי יהיה שפע מים בפרת ובחדקל). 

מרדכי ביטל את ההשתיכות השבטית של בני ישראל, ואיחד את שארית עשרת השבטים לשבט יהודה.  ליהודים היתה שפה בין לאומית ותרבות מאחדת. היהודים התישבו בערים המרכזיות של הממלכה, והיו מפוזרים בכל הממלכה. היהודים היו רגילים לעלות לרגל לירושלים בשיירות גדולות. אפשרי שמרדכי הפעיל מערכת כלכלית של שיירות ומסחר, ואפשרי שמרדכי הזמין את היהודים להצטרף למערכת הכלכלית שהוא יצר עבור היהודים. שיירות בבעלות יהודית הובילו סחורות בכל ומכול קצוות הממלכה. היהודים קיבלו את השיירות בשמחה, כאחים, שמרו עליהם בעיר ועזרו להם עם ראשי העיר וחוקי המקום. היהודים שמרו על חוקי כשרות, נקיון ואישות, וכך הם לא העבירו מחלות בממלכה. היחס הטוב נשמר רק לשיירות יהודייות וכך העבודה נשארה בידי היהודים לפרנסתם. 

לאחר שהיהודים קיבלו את פקודת ההרג של המן, הם התאבלו, ולמעשה הם קיימו שביתת מחאה שהראתה לממלכת פרס את האסון הכלכלי העומד לרדת על פרס עם היהודים יושמדו.

היהודים היו מקבלים הזמנות מאושרות, וביצעו את המשלוח בידיעה מראש שהעסקה תגמר בהצלחה כפי שסוכם. התשלום לא היה במזומן אלא בשטר, וכך לא היה צורך להעביר זהב וכסף ולהיות חשופים לשודדי דרכים (עמלקים). כל העיסקות היו מבוססת על אימון מוחלט, ואדם שנכשל, הובא לבית דין, ובמידה ונמצא אשם, הודח ונודה מהמערכת, ואיבד את פרנסתו. ידיעת התרבות היהודית היתה המפתח לקשר בין האנשים, ולכן כל חריגה מהתרבות (כמו הקראים) גרמה לדחיה ונדוי, והחורגים נחלשו ורבים גם אבדו. 

דרך המשי המפורסמת סיפקה פרנסה ועושר ליהודים, והמערכת הכלכלית הזאת שמרה על העם והמסורת במשך אלפי שנים.

ברבות השנים הפורטוגזים והספרדים מצאו דרך להפליג להודו וסין (1497) ודרך המשי ירדה בחשיבותה. היהודים איבדו את מקור פרנסתם, והיה קל לספרדים ולפורטוגזים להמשיך לגרש את היהודים מארצתיהם (1492-1502). היהודים עברו לפולניה ותורכיה והקימו קו יבשתי חדש בין הים הבלטי לתורכיה ורוסיה. כאשר הומצאה הרכבת היהודים איבדו גם את הקו הזה, הם נשארו ללא מקורות פרנסה משמעותיים, והציונות חזרה לתחיה.

מהמתכונת הזאת של מסחר שהתפתח על ידי מרדכי נשארו שרידים כמו הבנק של רוטשילד ומסחר היהלומים ברחבי העולם. 

 

אילן סנדובסקי
מחבר הספרים:
2014 מגילת אסתר   מגילת ההיפוכים                         AMAZON   אופיר ביכורים   ע-ברית   
2019 מכל אבותי השכלתי - חידושים בסיפורי האבות    AMAZON    אופיר ביכורים   מנדלי     
2020 תככי הארמון - עלילות מגילת אסתר                   AMAZON    סטימצקי           מנדלי