איסור מלאכת בורר בשבת- הכנה לבגרות
לדף הראשי ולכל הנושאים לחצו כאן
1. מה הן
ארבעת המלאכות הקשורות למלאכת 'בורר'?
ארבע מלאכות עוסקות בהפרדת האוכל מהפסולת:
דש, זורה, בורר ומרקד.
1. דש: מלאכה שמפרקת את האוכל מתוך בית גידולו.
ונקראה המלאכה על שם פירוק גרגירי התבואה מתוך השיבולים והמוץ.
2. זורה: לאחר הדישה, זורים את התבואה ברוח
לצורך הפרדת הקש והמוץ מגרגירי התבואה. הקש והמוץ הקלים- עפים הרוח, והגרגירים הכבדים
נופלים לאדמה (לשמיכה, מחצלת).
3. בורר : בתוך ערימת גריגירי התבואה עדיין
נותרה פסולת (גושי עפר ואבנים), שאותה היו מוציאים בידיים, וזוהי מלאכת 'בורר'. הוצאת
פסולת מאוכל.
4. מרקד : לאחר מכן היו טוחנים את גרעיני החיטה
לקמח. אולם כיוון שקליפת גרעיני החיטה גסה יותר, מרקדים את הקמח בנפה, הקמח יורד דרך
המסננת שבנפה ואילו הסובין נותר למעלה.
2. מה
ניתן ללמוד מריבוי המלאכות העוסקות בהפרדת הפסולת מהאוכל?
ניתן ללמוד מכך עיקרון רוחני- פעולת הבירור
מרכזית בחיינו. היכולת להפריד את החלקים הטובים מהרעים, מאפשרת לאדם לפתח את העולם
ולשכללו. תפקידנו להבדיל בין הטוב לרע. האתגר הגדול שהציב הקב"ה בפני האדם הוא,
שיברר את הטוב מהרע ויעמיד כל דבר במקומו, ויתקן בכך את העולם.
3. מה
ההבדל בעבודת הבירור הרוחני בין ימי החול לימי שבת?
בימות החול אנו צריכים לעסוק במלאכה המורכבת
של ברירת הרע מהטוב, הדורשת התעסקות בפסולת וברע שבעולם. אולם בשבת עלינו להתמקד בצד
הפנימי הטוב של המציאות. מכוח הקדושה והאמונה שאנו קולטים בשבת, יש לנו יכולת להבחין
בין טוב לרע.
4. צייני
שני דברים שונים בין 'בורר' ל'מרקד'?
1. מלאכת 'בורר' נעשית ביד, ומלאכת 'מרקד'
בכלי.
2. במלאכת 'בורר' מוציאים את הפסולת מהאוכל
ובמלאכת 'מרקד' מוציאים את האוכל מהפסולת, הפסולת (הסובין) נשארת בנפה והקמח יורד למטה.
5. צייני
שני דברים שווים בין 'בורר' ל'מרקד'?
1.כאשר מלאכות אלו נעשות כדרך מלאכה – אסורים
מהתורה, ואם נעשו בשינוי – אסורים מדברי חכמים. 2.כאשר מלאכות אלו נעשות כדרך אכילה
– מותרים.
6. הסבירי
מהי 'דרך מלאכה' ומהי 'דרך אכילה'?
דרך מלאכה- עיסוק מקצועי מסחרי בכמות גדולה,
למכירה או לשימוש נרחב להרבה אנשים או להרבה זמן. ודאי שלא לצורך אותה שבת מסוימת.
ודינה שאסור מהתורה.
דרך אכילה- הכנת מאכלים לצורך שימוש מיידי בשבת, כגון סמוך
לסעודתו, בכמות שסביר שישתמשו בה בני הבית.
ודינה שמותר בשלושה תנאים: אוכל, ביד ומיד.
7. מהו
הכלל החשוב ביותר בהלכות בורר?
החילוק שבין הבורר כדרך מלאכתו, לבין מי שעוסק
בהכנת המאכלים כדי לאוכלם לאלתר.
לברור אוכל מפסולת כדרך מלאכה – אסור מהתורה.
ליטול אוכל מתוך פסולת כדרך אכילה – מותר לכתחילה,
וגם לעשות זאת לצורך אחרים מותר.
8. אלו
שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שהברירה תיחשב כדרך אכילה המותרת ולא כדרך מלאכה האסורה?
1. אוכל-
לקחת את האוכל מתוך הפסולת, שכך היא דרך אכילה.
2. ביד-
לקחת את האוכל ביד כדרך האוכלים (מזלג, כף, מלחיה), ולא בכלי המיועד למלאכת סינון או
ברירה (מגלען זיתים, כף מחוררת, מסננת)
3. מיד-
שההכנה תיעשה סמוך לאכילה, אבל אם יברור זמן רב לפני אכילתו, הרי הוא בורר כדרך מלאכתו.
9. באיזה מקרים אסור להפריד שני מיני מאכלים
מעורבים ובאיזה מקרים מותר להפריד ?
מקרים שאסור-
א. אם לא מעוניין לאכול אחד מהסוגים, נחשב
מאכל זה כפסולת ואסור להפרידו.
ב. אפילו אם מדובר באותו מין מאכל (לדוג' בשר)
אבל יש הבדל בטעם (בשר צלוי ובשר מבושל), זה נחשבים שני מינים שונים ואסור להפריד אותם.
מקרים שמותר-
א. אם מעוניין לאכול את שני סוגי המאכלים,
מותר להפריד.
ב. אם יש מין אחד של מאכל אבל בגדלים שונים
(לדוג' חתיכות בשר גדולות וקטנות, אין הבדל בטעם), מותר להפריד.
10. מתי
שני מיני אוכל נחשבים תערובת ואסור להפריד ביניהם?
חתיכות קטנות מסוגים שונים מהותית שמעורבבות
יחד עד כדי כך שיש להתאמץ לחפש או לעשות פעולה כלשהיא על מנת להפרידם זה מזה. לדוג'
חתיכות ירקות קטנות במרק, חתיכות דג מסוגים שונים.
11. מתי
שני מיני אוכל לא נחשבים תערובת ומותר להפריד ביניהם?
אם שני מיני האוכל מונחים זה בצד זה או זה
מעל זה (אחד מעל השני) או אם הם מעטים או אם הם גדולים כך שלא צריך להתאמץ כדי להפריד, מותר להפרידם.
12.
באילו מקרים יהיה מותר להוציא פסולת מתוך אוכל?
א. אם
הפסולת מועטה ולוקח יחד אתה חלק מהאוכל (לדוג' קליפת ביצה בתוך סלט ביצים, גרעין לימון
בתוך סלט, חרק שנפל למשקה) ואז זה נחשב שלוקח אוכל מתוך אוכל ולא עובר על איסור בורר.
אבל אם מדובר על הרבה חתיכות פסולת, אסור אפילו אם לוקח יחד איתן אוכל (לדוג' הרבה
חרקים שנפלו לתוך משקה, יהיה מותר להוציא רק אם מוציא הרבה מהמשקה ע"י כוס ולא
כף).
ב. פרי
שנרקב במקצתו עד שאינו ראוי כל כך לאכילה, צריך להסיר יחד עם החלק הרקוב גם מעט מהחלק
הטוב.
ג. מותר
להוציא פסולת על מנת לתת אותה למישהו אחר שכן אוכל אותה שלגביו היא נחשבת אוכל.
13. האם מותר להוציא אוכל מתוך הפסולת על מנת
לאוכלו לאחר זמן?
אסור כי זה לא לאלתר (=לצורך שימוש מיידי,
סמוך לסעודה) ונחשב דרך מלאכה.
14. כמה
זמן ניתן לברור בשבת לפני הסעודה? במה זמן זה תלוי?
מותר להוציא אוכל מתוך פסולת סמוך לתחילת הסעודה
(לאלתר) בזמן שרגילים להכין את הסעודה.
זמן זה מחושב ותלוי במספר האנשים וגודל הסעודה.
15. אם
אדם ברר לצורך הסעודה בדרך המותרת ונשאר אוכל, האם מותר להשתמש בזה לסעודה אחרת?
כן בתנאי שלא התכוון שיישאר לו מראש.
16. במלחיות
רבות המלח מעורבב יחד עם גרגירי אורז כדי שיספגו את הלחות, האם מותר להשתמש במלחייה
בשבת? האם לא עוברים בכך על בורר של המלח מהאורז? נמקי!
מותר להשתמש במלחייה בשבת מפני שהיא לא נחשבת
כלי המיוחד לברירה. הוכחה לכך- גם אם לא היו במלח, גרגירי אורז היו משתמשים במלחייה.
המלחייה נועדה כדי לפזר את המלח ולא כדי לסנן בין האורז למלח.
17. האם
מותר להסיר את קליפת הפרי כדי לאוכלו, והרי מוציאים פסולת מאוכל? (לדוג' בננה, תפוז,
בצל, ביצה)
מותר כי זו דרך אכילה, אבל אסור לקלף כדי לאכול
לאחר זמן.
18. מה
הדין בנוגע לפירות שניתן לאכול את קליפתם (לדוג' מלפפון, גזר, תפוח, אגס)?
מחלוקת:
יש אומרים (המקלים), שהואיל וגם הקליפה ראויה
לאכילה, מותר לקלפם אפילו כדי לאוכלם לאחר זמן, וכן מותר לקלפם על ידי מקלף.
ויש אומרים (המחמירים), שהואיל והוא אינו רוצה
את הקליפה, הרי היא נחשבת לגביו כפסולת, ולכן כללי בורר חלים עליו, וממילא מקלף נחשב
כלי ברירה, ולכן בשום אופן אין להשתמש במקלף, ורק כדי לאוכלם לאלתר מותר לקלפם בסכין.
19. האם
מותר לזרוק את גרעיני הפירות ולאכול את השאר? (לדוג' לזרוק את הגלעין של השזיף, להוציא
את הגרעין של התמר או המשמש, להוציא גרעיני מלון)
מותר כי זו דרך אכילתם.
אסור להוציא אם לא אוכל זאת לאלתר, לדוג' אם
חתך מלון וחצי אוכל עכשיו וחצי ישמור במקרר לזמן מאוחר יותר. אסור יהיה לו להוציא את
גרעיני המלון שמתכוון לשמור במקרר.
20. האם
מותר להסיר ביד או בסכין את הגרעינים מהאבטיח?
מחלוקת:
יש אומרים שמותר להסיר ביד (לנער את חתיכת
האבטיח) או בסכין את הגרעינים סמוך לאכילה. ולכתחילה טוב שיסירם כלאחר יד (בשינוי מסוים).
וכך נפסק להלכה לדעת רוב הפוסקים מפני שזו דרך אכילתו.
ויש שהחמירו ואמרו שצריך להכניס את האבטיח
לפה, ולהוציא מפיו את הגרעינים.
21. האם
מותר להוציא את עצמות הדג/הבשר לפני אכילתו?
מחלוקת:
יש אומרים(המקלים) שמותר להוציא את העצמות
תוך כדי אכילה, כלומר יתחיל לאכול וכשיגיע לעצמות שמפריעות לו, יוציא אותן בידו או
במזלג וימשיך לאכול. אבל לצורך ילד קטן, מותר להוציא תחילה את העצמות. וכך נפסק להלכה.
ויש מחמירים שלדעתם צריך להוציא את המאכל מתוך
העצמות. כי להוציא את העצמות מתוך המאכל זה הוצאת פסולת מאוכל והיא אסורה.
22. מה
דין עצמות יבשות שאינן דבוקות לבשר?
הרי הן כפסולת רגילה, שאסור להוציאה מתוך האוכל,
אלא יאכל את התבשיל וישאיר את העצמות בצלחתו.
23. באיזה
מקרה אדם יעבור על איסור בורר בסינון משקה בשבת?
אם יש במשקה פסולת כך שהמשקה אינו ראוי לשתייה,
אזי פעולת הסינון מכשירה אותו לשתייה ועובר כאן על איסור תורה. (לדוג' שמרים ביין)
אבל אם יש במשקה פסולת כך שהמשקה עדיין ראוי
לשתיה והסינון רק ישפר אותו, אזי יהיה מותר לסננו בשבת כי אין בזה שינוי מהותי של המשקה.
(לדוג' מיץ סחוט, מים מברז עם מסננת)
במצב ביניים, כשהמשקה עכור ובלי סינון רוב
בנ"א לא רגילים לשתות אותו אלא רק בשעת הדחק, אזי אסור לסנן אותו.
24. האם
מותר לסנן משקה עכור בבד שלא כדרכו?
מחלוקת:
לדעת רוב
הראשונים מותר ולדעת הרמב"ם אסור. וראוי להחמיר כדעת הרמב"ם.
25. האם
מותר לסנן במסננת מיץ תפוזים עם חלקיקי פרי?
כן כיוון שרוב בנ"א רגילים לשתותו בלא
סינון.
26. האם
מותר לפתוח ברז בשבת שיש עליו מסננת או להוציא מים דרך כלי שמסנן אותם?
כן כי גם לפני הסינון המים ראויים לשתיה.
27. כיצד
ניתן להוציא בשבת את המרק מתוך הירקות בסיר?
להטות את הסיר באופן שהמרק ישפך לבדו לתוך
הקערה (אוכל מפסולת) או באמצעות מצקת כך שרק המרק יעלה בה אבל אסור לעשות זאת בעזרת
מסננת או אפילו בעזרת מזלג או כף. וגם אסור באמצעות קירוב המכסה לסיר כך שהמרק יעבור
דרך הפתח הצר.
28. כיצד
ניתן להוציא בשבת את הירקות מתוך המרק בסיר?
א. באמצעות מצקת יעלה את הירקות תוך הצמדת
המצקת לדופן הסיר. מותר מפני שזו דרך נטילת המאכל. אבל אחרי שיגמור להעלות את המצקת
אסור לשפוך מתוך המצקת את המרק המיותר בחזרה לסיר כי אז זה הוצאת פסולת מאוכל.
ב. אם הירקות שקועים למטה ומעליהם מרק צלול,
זה לא נחשב תערובת (זה מעל זה) ולכן מותר לשפוך רק את המרק שלא מעורבב ולהישאר עם הירקות.
29. האם
מותר לשפוך את המים מתוך קופסת השימורים של מלפפונים חמוצים? (להוציא פסולת מאוכל!)
מותר כי זה גדול ולכן לא נחשב תערובת ואין
כאן איסור בורר.
30. האם
מותר לשפוך את המים מתוך קופסת השימורים של תירס או אפונה? האם מותר לשפוך את השמן
מקופסת הטונה? (להוציא פסולת מאוכל!)
אסור כי זה קטן ונחשב תערובת. יכול להוציא
את האוכל מפסולת באמצעות מזלג או כף.
31. האם
מותר לשפוך את המים מתוך קופסת הזיתים?
יש ספק אם זיתים נחשבים מעורבים במים וכיוון
שזה ספק שנוגע באיסור תורה, צריך להחמיר ולכן אסור. וגם אסור להשתמש בשבת בכלי המיועד
להעלאת זיתים מהמים.
32. האם
מותר להוציא מהמרק חתיכות ירקות או בשר גדולות כדי לאכול מאוחר יותר?
כן, בגלל שזה גדול לא נחשב תערובת ולכן אפילו
מותר להוציא אותם עם כף מחוררת כי אין כאן בכלל איסור בורר.
33. האם
מותר להוציא מהמרק חתיכות ירקות או בשר קטנות?
מותר אם רוצה לאכול לאלתר אבל רק באמצעות כף
או מזלג. ואם אין לו כלי אחר אלא רק כף מחוררת, יכול להשתמש בכף המחוררת בתנאי שלא
ישהה את הכף מעל הסיר כך שהמרק ישפך למטה.
34. האם
מותר לשפוך שאריות מרק לתוך כיור עם מסננת?
כן כיוון ששניהם פסולת ולכן אין כאן איסור
בורר.
35. הגדירי
מהו 'תיון'?
תיון הוא כלי שמבשלים בו עלי תה כדי לעשות
תמצית תה נוזלית, בפי התיון ישנה מעין מסננת שמונעת מעלי התה להישפך לתוך הכוס.
36. האם
מותר להשתמש בתיון בשבת, הרי יש בזה הפרדה של פסולת (עלי התה) מאוכל (תמצית התה)?
אם תמצית התה צלולה ועלי התה שקועים למטה,
מותר.
אבל כאשר עלי התה והתמצית מעורבבים, ישנה מחלוקת:
יש אומרים שאסור כי עובר על בורר שהמסננת מפרידה
בין עלי התה לתמצית.
ויש אומרים שמותר.
להלכה הכי טוב להוסיף מים חמים מכלי שני לתיון
כך שתיווצר תמצית צלולה ואז אין בעיה ולא נכנסים לספק איסור בורר.
37. ממה
צריך להיזהר כשמוציאים את שקית התה מהכוס?
אסור להשהות את שקית התה מעל הכוס כך שהטיפות
שנספגו בה יטפטפו לחוץ מפני ששקית התה נחשבת מעין מסננת. והמחמירים מוציאים את שקית
התה באמצעות כף כך שהשקית יוצאת עם מעט מהמשקה.
38. האם
מותר לשטוף פירות מהעפר הדבוק בהם?
כן כי זו דרך אכילתם רק צריך לעשות זאת לאלתר.
39. האם
מותר להשרות פירות בקערת מים כדי שהעפר הדבוק בהם ייפרד וישקע?
אסור.
40. האם
מותר להפריד שני סוגי קוביות משחק כדי לשחק באחד מהסוגים?
מותר להוציא מתוך התערובת את הסוג שרוצים לשחק
בו עכשיו מפני שזו לא דרך מלאכה אלא דרך משחק.
41. האם
מותר למיין סכינים ומזלגות שהתערבבו?
אסור אפילו שהם גדולים מפני שהם מרובים ואז
קשה להפרידם ללא מאמץ.
מותר אחרי שטיפת הכלים, לנגב כל כלי בנפרד
ואז להניחו בתאו המיוחד כי לא בחר את הכלי מתוך התערובת כי למיינו אלא כדי לנגבו (באופן
אקראי). ואחר שהכלי כבר בידו, מותר לו להניחו בתאו.
42. האם
מותר לקראת הסעודה לקחת את הסכו"ם המעורבב ולהניח ליד כל צלחת את הכלים המתאימים?
כן כיון שזו דרך הכנת הסעודה ולא דרך מיון,
בתנאי שעושה זאת סמוך לסעודה.
האם מותר להוציא ספרים מסוימים מתוך ערימת
ספרים?
מותר להוציא רק את הספרים הרצויים שרוצה להשתמש
בהם עכשיו.
43. האם
מותר להוציא ספרים מסוימים מתוך מדף הספרים?
כן ואפילו לזמן מאוחר יותר כיוון שספרים על
המדף לא נחשבים תערובת.
מותר גם להחזיר ספרים למקומם במדף כדי לשמור
על הסדר.
44. מתי
עובר על מלאכת 'דש' מהתורה ומתי עובר על מלאכת 'דש' מחכמים?
אם מפריד את גרגירי החיטה מהשיבולים באמצעות
כלי או בהמה, זה נחשב 'דרך מלאכה' ועובר על איסור תורה.
אם מפריד את גרגירי החיטה מהשיבולים בידו לא
עובר על איסור תורה כי זה לא דרך שרגילים לדוש בה אבל עובר על איסור חכמים משום שבפועל
פירק את הגרגירים מהשיבולים.
45. כיצד
ניתן בשבת להפריד גרגירי חיטה לחים מהשיבולים?
באצבעות ידיו בשינוי- כלומר בראשי אצבעותיו
ולא בכף ידו
