מה כתוב בתורה - פרשת מצורע
מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה
פָּרָשַׁת
מְצֹרָע
פֶּרֶק י"ד:
טָהֳרַת הַמְצֹרָע
כְּדֵי לְטַהֵר אֶת
הַמְצֹרָע מִן הַטֻּמְאָה
יֵצֵא הַכֹּהֵן לִבְדֹּק
אִם הַצָּרַעַת נִרְפְּאָה.
אִם נִרְפְּאָה יִקַּח
שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת,
הָאַחַת תִּשָּׁחֵט
וְהַשְּׁנִיָּה תְּשַׁמֵּשׁ לְהַזָּאוֹת.
אֶת דַּם הַשְּׁחוּטָה
יְעַרְבֵּב עִם מַיִם חַיִּים,
יִטְבֹּל בָּהֶם אֶת
הַחַיָּה וְיַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים,
גַּם יִטְבֹּל עֵץ
אֶרֶז, שְׁנִי תּוֹלַעַת וְאֵזוֹב,
עִם הַצִּפּוֹר הַחַיָּה
יִגְרְמוּ לַטֻּמְאָה לַעֲזֹב.
אֶת הַצִּפּוֹר הַחַיָּה
עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה יֵשׁ לְשַׁלֵּחַ,
הַמִּטָּהֵר יָשׁוּב
לַמַּחֲנֶה אַחַר שֶׁיִּתְרַחֵץ וְיִתְגַּלֵּחַ,
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
שׁוּב יִתְגַּלֵּחַ, יִתְרַחֵץ, יַעֲסֹק בְּכִבּוּסִים
וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי
יָבִיא לְקָרְבָּן כִּבְשָׂה וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים.
הַכֹּהֵן יִשְׁחַט אֶת
כֶּבֶשׂ הָאָשָׁם וְיִקַּח מִן הַדָּם,
יִתֵּן עַל תְּנוּךְ
הָאֹזֶן, בֹּהֶן הַיָּד וְהָרֶגֶל גַּם,
אַחַר יַקְרִיב גַּם אֶת
כִּבְשֵׂי הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה
וְכָךְ יִטְהַר
הַמְצֹרָע מִכָּל טֻמְאָה וּמַחֲלָה.
אִם הַמִּטָּהֵר דַּל
וְיָדוֹ אֵינָהּ מַשֶּׂגֶת
אַל לוֹ מִן הַטָּהֳרָה
לָסֶגֶת,
יָבִיא כִּבְשָׂה אַחַת
וּשְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה
וִיטַהֲרוּ גַּם אוֹתוֹ
בְּנֵי הַכְּהֻנָּה.
נֶגַע הַבַּיִת
כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל
לְאֶרֶץ כְּנַעַן יַגִּיעַ
יִתְגַּלּוּ שָׁם
נְגָעִים מִסּוּג מֻפְלָא וּמַפְתִּיעַ:
בְּקִירוֹת שֶׁל
בָּתִּים תֵּרָאֶה צָרַעַת,
דָּבָר שֶׁמַּמָּשׁ
אֵינוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת.
לְאַחַר שֶׁפֻּנָּה
הַבַּיִת בִּן רֶגַע
יָבוֹא הַכֹּהֵן
לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע,
יַסְגִּיר אֶת הַבַּיִת וְיִבְדֹּק
אַחֲרֵי שָׁבוּעַ
אִם הַנֶּגַע הִתְפַּשֵּׁט
אוֹ נִשְׁאַר קָבוּעַ.
אִם הִתְפַּשֵּׁט – אֶת
הָאֲבָנִים הַנְּגוּעוֹת יְחַלֵּץ,
אֲבָנִים אֲחֵרוֹת
בִּמְקוֹמָן יֵשׁ לְשַׁבֵּץ.
אִם שׁוּב יִתְפַּשֵּׁט
הַנֶּגַע – זֹאת צָרַעַת מַמְאֶרֶת,
יֵשׁ לִנְתֹּץ אֶת
הַבַּיִת, אֵין בְּרֵרָה אַחֶרֶת.
אִם נִרְפָּא הַנֶּגַע
בָּאֲבָנִים הַמֻּחְלָפוֹת,
הַכֹּהֵן יְטַהֵר
וִיחַטֵּא בְּפָנִים יָפוֹת.
עַד כָּאן תּוֹרַת נֶגַע
הַצָּרַעַת
וְאֵיךְ לְטַהֵר וּמָה
עוֹד יֵשׁ לָדַעַת.
פֶּרֶק ט"ו: זָב
וְזָבָה
אִם אִישׁ יִהְיֶה זָב
מִבְּשָׂרוֹ
הוּא יִטְמָא וְהַכֹּהֵן
יְטַהֲרוֹ,
גַּם כָּל מַה
שֶּׁנָּגַע בּוֹ יִטְמָא
וּלְאַחַר הַטָּהֳרָה –
יִהְיֶה לְלֹא פְּגִימָה.
אִם אִשָּׁה תִּהְיֶה
זָבָה יוֹתֵר מֵהֶרְגְּלָהּ
כְּשֶׁתִּטְהַר
תִּסְפֹּר שִׁבְעָה יָמִים, וְתָבִיא חַטָּאת וְעוֹלָה:
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי
תַּקְרִיב שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אוֹ תּוֹרִים,
אֵלּוּ הַדִּינִים שֶׁיִּשְׁמְרוּ
עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טְהוֹרִים.