בפרשת תולדות (כ"ה י"ט) על הפסוק "ואלה תולדות יצחק בן אברהם הוליד את יצחק". כותב רש"י: "ע"י שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק".

כשקוראים את רש"י מתעוררות מיד שתי קושיות

א. מדוע הקב"ה היה צריך לנס מיוחד לצור את קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, הרי זה דבר טבעי שילדים נולדים בקלסתר פניהם של הוריהם, יש הרבה ילדים שאפשר מיד לזהות מי אביהם?

ב. מדוע רק "ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו", הרי כל אדם נורמלי מסתפק מיד מהיכן יצחק נולד, כיון שאבימלך לקח אותה, ויתכן באמת שיצחק בנו של אבימלך.

על השאלה הראשונה מתרץ הרבי מחב"ד: כיון שאברהם היה מדתו חסד, ויצחק גבורה, לא שייך לפי דרך הטבע שיולדו דומים, כל אחד היה חייב להיוולד בקלסתר אחר לפי מדתו, קלסתר פניו של מדת הגבורה לא יכולה להיות כקלסתר פניו של מדת החסד.

ונראה לתרץ על דרך הפשט: שאע"פ שיש ילדים שדומים להורים, אבל תינוק מיד שנולד קשה לזהות למי הוא דומה, ולומר שזה אביו, במיוחד שהאב זקן, וזקן לבן יורד על פי מדותיו, ולכן היה נס שהקב"ה צר לפי שעה את צורת פניו של יצחק ממש כמו אברהם, ומי שראה את יצחק נדמה לו שרואה את אברהם.

ועל השאלה השני נראה לתרץ לפי מה ששמעתי מהגאון הרב היימאן (רב בית כנסת הגר"א שכונת בית וגן ירושלים).

הרב היימאן טוען שכל הנבואות שנאמרו לאברהם אבינו הוא פרסם אותם לכל הדור. ואחד ראיותיו הם שבבראשית פרשת וירא (כ"ב ב') על הפסוק "ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך". כותב רש"י: אין נא אלא לשון בקשה אמר לו בבקשה ממך עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו הראשונות לה היה בהן ממש (סנהדרין פט).

ולכאורה גם אם אברהם לא יעמוד בנסיון של העקידה מי ידע מזה, הרי הנבואה נאמרה רק לו? מכאן ראיה שכל הנבואות שנאמרו לו הוא פרסמם, אברהם היה נביא אותו דור והיה לו צווי לפרסם את הנבואות שנאמרו לו.

ולפי זה מיושב היטב בענינינו: שהרי בפרשת וירא (פרק כ' ו' ז') "ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטוא לי על כן לא נתתיך לנגע אליה, ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך". כותב רש"י: ואל תהא סבור שמא תתגנה בעיניו ולא יקבלנה או ישנאך ולא יתפלל עליך "כי נביא הוא" - ויודע שלא נגעת בה לפיכך ויתפלל בעדך (ב"ק צ"ב).

הקב"ה אומר לאבימלך אל תדאג אברהם נביא, ומסרתי לו בנבואה שלא נגעת בה.

ולפי זה מיושב כמין חומר: שהרי כל הדור שמעו על מעשה אבימלך, ושמעו גם את הנבואה שאברהם קבל שאבימלך לא נגע בה, וכיון שאברהם היה נביא הדור כולם האמינו לו, אבל הבעיה הייתה עם ליצני הדור שהם זלזלו בנבואת אברהם, וטענו, הפעם אברהם המציא נבואה זו כדי להכשיר את בנו אבל למעשה הבן הוא של אבימלך "והראיה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו".

ולכאורה אפשר לתרץ על אותו רעיון שכל הנבואות שנאמרו לאברהם הוא פרסמם, מהנבואה שנאמרה לו בתחילת פרשת וירא ע"י המלאכים וע"י הקב"ה: (י"ח י-י"ד) ע"י המלאכים: "ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו. ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים. ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן". ע"י הקב"ה: "ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי. היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן".

וכיון שיש כאן נבואה שיולד לאברהם בן לכן רק ליצני הדור לגלגו עליו ולא שאר האנשים.

אבל אם תתבוננו טוב תראו שבנבואה זו לא נאמר שום דבר כל אברהם רק נאמר שלשרה יהיה בן, לא מוזכר ממי הבן יהיה.

מוזכר רק ברמז ששרה הבינה שהבן יהיה מאברהם, כמו שכתוב "ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן".