אדם שנכנס בטומאה למקום מחנה שכינה, אם היה במזיד חייב כרת, ובשוגג כגון שלא ידע שהוא טמא או שלא ידע שזהו המקום של מחנה שכינה, הרי שהוא חייב להביא קרבן עולה ויורד (רמב"ם ביאת מקדש ג, יב), עשיר מביא כבשה או עז ואילו העני מביא תורים או בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת (ויקרא ה).