מהו פגם הברית? פגם הברית נעוץ בחטאי התאווה לסוגיה. המקום שבו אדם מועל בברית עם זולתו: בדיבור, במחשבה ובמעשה. אדם יכול לפגום בהתקשרות עם הזולת במישורים רבים. ברית היסוד – היא הברית היסודית והברורה מכולם של ההתקשרות של האיש והאישה. אבל גם מעבר לברית זו אפשר למעול באמונו של הזולת גם בהקשרים אחרים: בלשון - בדבר שקר או לשון הרע, במחשבה – במחשבות לא טובות והרהורי עבירה ואפילו בהסתכלות יכולה להיות מעילה בברית הלא כתובה בין אדם לזולתו.

כל המתיקות בעולם הזה באה מן היכולת למצוא את האחד בתוך השניים. הברית היא אותו מקום שבו השניים מצהירים שהם אחד, מוצאים את האחד שבתוכם ושומרים נאמנות לאחדות זו. לא מועלים זה בזה, לא בוגדים זה בזה.

אדם השומר את הברית עושה גם טובה לעצמו. אדם השומר את הברית הוא אחד עם עצמו, הוא כן, ישר ואמיתי עם סביבתו. וכשאדם הוא כך הדברים שלו נשמעים. מי שלא שומר את הברית, יש לו כביכול שתי פיות. הפה האחד מדבר משהו אחד אך בעצם הפה השני אומר משהו אחר לגמרי. גם תפילתו של יהודי יכולה להיות בעלת שתי פיות. בפה אחד אומרת "סלח לנו אבינו כי חטאנו", אך בפה השני אומרת "אחטא ואשוב".

אין מנוס משמירת הברית. אין היא רק טובה לשני, אלא גם ובמיוחד לעצמך. אם אתה בעצמך לא אחד, מה אתה רוצה מ"ה' אחד"? לך בעצמך אין עצמיות, העצמות שלך מפורקות ושבירות, עשויות חלקים חלקים הסותרים זה את זה, ואיך תוכל לחצות עולמות אינסוף בתפילה ולבקש את המתיקות שלה?