סוד הקורבנות
| "וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם". |
| ספר ויקרא נפתח בעצת "התקרבות" נפלאה. ידוע לנו הרי מהרמב"ן, שזו לא הבהמה הנשחטת שמכפרת על המעשה, אלא אתה, שחטאת, שהתרחקת, שיצרת חללים בינך לבין השם, אתה עומד עכשיו, הלוויים מעוררים אותך בשירת קודש, אתה זה שצריך להתקרב. |
כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה, כי חטא לאלוקיו בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפוך דמו וישרף גופו,לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה, וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת דמו נפש תחת נפש,וראשי אברי הקרבן כנגד ראשי אבריו. והיינו שעיקר עניינו של הקרבן אינו רק עצם הקרבת הקרבן, אלא המחשבה והלב, מה ששם אל לבו וחושב בדעתו שכל מעשה הקרבן כפי שנתפרש בפסוקים היה ראוי להעשות בו, זהו עיקר הקורבן שמוסר עצמו לגמרי להשי"ת, ואם אין זה לרצונו חסרה כל התכלית של הקורבן.
וזה מה שכתוב בזהר הקדוש שאם הקרבן לא התקבל לרצון היתה נראית דמות כלב ע"ג המזבח... וכתוב בספרי הקודש שהלוויים בבית המקדש בשירם ובזמרם היו מעוררים את נשמת יהודי בכל מצב שהוא,והביאוהו לידי זה שיהיה מוכן שיעשה בו כל מה שעושים בקרבן, ואז היה מתהפך על גב המזבח מדמות כלב לדמות אריה...
וזהו שאמר הכתוב"אדם כי יקריב מכם" ולא אדם מכם כי יקריב, להורות שעיקר הקרבן הוא מכם, היינו מעצמותכם, שתקריבו עצמכם להשי"ת. (האדמו"ר מסלונים. נתיבות שלום. ויקרא)
אתר הקבלה של משה שרון
