דבר הרב הראשי לצה”ל
לראש השנה תשׁי"ח

חיילי ישראל היקרים, באשר הנכם
ה' ﬠמכם גבורי החייל,

מסורת מקודשת ﬠתיקת יומין היא לﬠם ישראל, מדי שנה בשנה, בﬠרוב
שנה חולפת, ובﬠת התקדש שנה חדשה על כל אדם מישראל, משפחה או שבט; לﬠרוך
לעצמו מאזן שנתי וחשבון נפש לפרט, ולﬠם על הישגיו הרוחניים - תרבותיים,
מדת ההתקדמות וההתפתחות הﬠצמית, לקראת מילוי השאיפות, והגשמת המטרות
שהוצבו לאומה הישראלית, לבחון תחת שבט בקורת ﬠצמית, את אורח חייו של העם
למﬠן קדום האידיאלים הנבואיים של האנושות ושיפור הﬠרכים החברתיים
והשמימיים, כפי היסוד שהונח בספרי הקודש ובחזון הנביאים.

ראש השנה ויום הכפורים הם לפי התורה והמסורה ימי דין לחברה האנושית,
וכפי המקובל נדונים בהם כל יצורי ﬠולמים במשפט השמים, ככתוב: "תקﬠו בחודש
שופר בכסא ליום חגנו כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יﬠקב". ושנו חכמים
בלשון המשנה: “בראש השנה כל באי ﬠולם ﬠוברין לפניו כבני מרון", ואדם נידון
בראש השנה וגזר דינו נחתם ביום הכפורים. כל וה בדין שלמﬠלה. אבל נוסף ﬠל
הדין השמימיְ הזה חייב כל אדם לﬠרוך לﬠצמו דין נפשי פנימי, ולהﬠביר תחת
שבט בקורת ﬠצמית את מﬠשיו, פﬠולותיו, הגיגיו ורחשי לבו. אין גדול וחשוב
מדין ﬠצמי זה שאדם ﬠורך לﬠצמו, זהו המשפט האמיתי של האדם, ﬠליו
מושתת כל רעיון התשובה בﬠולם, וכו אמרו חז"ל: “טובה מרדות אחת בלבו של
אדם יותר מכמה מלקיות“ הדין השמימי הﬠליון מתמזג ומתאחד בימים אלו ﬠם
המשפט המצפוני הטהור של האדם ﬠצמו ותוצאותיו בשמים נקבﬠים לפי יסודיות
המשפט העצמי של מצפון האדם. והו חשבון הנפש הﬠילאי, הטהור והמקודש ביותר.

בבואנו כﬠת לﬠרוך ולבחון את מאזננו. מאזנו של צבא הגנה לישראל, של
מדינת ישראל והﬠם היושב בה, בשנה החולפת, יש לקבוﬠ לשמחתנו ולאשרנו שאין
כמוהו לחיוב, להשגים לנצחון ולהצלחה. עוד לא היתה שנה בה הורם קרנו של ישראל
בעולם במדה כזו, וﬠוד לא זכה צבא להישגים כה מופלאים בשדות הקרב ולהﬠרכה
עולמית כה מרובה כמו צה"ל בשנה זו, בנצחונות הזוהר שלו במﬠרכת סיני, גלויי
גבורה אלו של חיילינו בקרב, נסי ה' הגלויים והנסתרים שהתגלו בﬠיצומה של
המﬠרכה בנסיבותיה וגורמיה השונים וכל השתלשלות המאורﬠות המדיניים והצבאיים
שהתרחשו לפני המﬠרכה, תוך כדי נהול המﬠרכה ואחריה. כל אלו הוכיחו בﬠליל
כלפי ﬠם וﬠולם שה' נלחם לנו במצרים, וכי כחנו הﬠקרי צפון באמונת האומן של
חיילינו הדבקים בכח ההגשמה האלוקי לקידום חזון הגאולה המשיחי כפי שהותוה
בתורה ובספרי הנביאים. לא כדלים ורשים נגש צה"ל והﬠם בציון לימי הדין ולמשפט
האלוקי, השנה. במסירות נפש ללא תקדים, בקרבנות טהורים וקדושים שהקרבנו
על מזבח הגנת העם והארץ הקדושה, ובקיום מצות המצות של קדוש השם ע”י
בנינו, שהלכו אלי קרב עם ריננת גבורה וקדושה של צבאות ישראל מימי קדם
על שפתותיהם, מצות וזכויות אלו בכחם לבקוﬠ שערי שמים בתקופת הרת עולם זו,
ולהוציא כאור משפטנו ביום קדוש.

ברם, ﬠל אף כל ההישגים והנצחונות המזהירים הללו חלילה לנו להסיח
את דעתנו מהעיקר הגדול שהוא יסוד היסודות, לקיומה הנצחי של האומה והיהדות,
והוא: שאין אנו רואים את הגשמת יעודינו הנצחיים אך ורק לאור נצחונות צבאיים,
ויהיו אלה המזהירים והמקודשים ביותר. לא בפיתוח הﬠצמה הצבאית גרידא
נשיג את מטרתו הנכספת של העם היהודי בעולם. מאז צאתו לזירה העולמית ועד
אחרית הימים, איו כעם היהודי מלומד הנסיון בדרכו הﬠקובה מדם בעליות וירידות
נצחונות וכשלונות צבאיים ומדיניים מהול בשמחה ודמע היודע לא לשים כל מבטחו
בפיתוח העצמה הפיסית, ולא להשען על ,,כחי ועוצם ידי" שהם יעשו לו את החיל הזה.
כמו שפירש רבננו הגדול, הרמב“ן ז"ל המקרא "ואמרת בלבבך כוחי וﬠוצם ידי עשה
לי את החיל הזה, וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" -
ידוע כי ישראל גבורים ואנשי חיל למלחמה כי נמשלו לאריות ולזאבי טרף, ומלכי
כנﬠן במלחמה נצחו אותם, ﬠל כן אמר: אם תחשוב כחי וﬠוצם ידי יעשה לך את
החיל הזה, תזכור השם שהוציא אותך ממצרים, ולא היה לך שם כח וﬠוצם יד
כלל, אם כן גם החיל הזה אשר עשית בכחך, השם הוא שנתן לך הכח כאשר עשית
אותו, ואם תשכח את השם יכלה כחך ושארך. אין לנו לוחם בשאר רוח גדול
מדוד המלך נעים זמירות ישראל. שמזג בקרבו את גבורת הנפש עם גבורת
הכח. מזוג המתבטא בכל מזמור ומזמור מספר תהלים, והוא שאמר וקבﬠ מתוך
נסיונו הצבאי "כי לא ברבם ירשו ארץ וזרוﬠם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך
ואור פניך כי רציתם".

הנשק הבטחוני היעיל והנצחי ביותר לקיומנו כעם במשך כל אלפי שנות
גלות ושעבוד, הרג ושמד, היתה הדבקות הקדושה של העם בתורתו ובערכי המוסר,
המדות האמונה והחזון של נביאי ישראל. רק בכוחם ובזכותם הצלחנו להחזיק
מעמד נצחי על אף הרדיפות, הפיזור וים הצרות שחלפו עלינו. שום כח פיזי בעולם
לא היה בכחו לקיים ולהחזיק את ﬠמנו בגלות בהיותנו נתונים למשיסה ﬠל פני כל
ארצות תבל. שום מכנה משותף אחר לא היה קיים בין הגלויות השונות בכדי
לשמור על יחודם, ללא שפה אחת, ללא טריטוריה אחת, ללא מגﬠ והשפﬠה הדדית
בתקופות כה ארוכות, ובכל זאת, וﬠל אף הכל החזקנו מעמד. רק הודות לאמונה
הכנה שהיתה מושרשת בלב כל יהודי באמיתות התורה וערכיה, ובקיום חזון הגאולה
של נביאינו. על אף כל ההבדלים העדתיים־גלותיים הצלחנו לקיים אורח חיים
רוחני אחיד לכל התפוצות, על רקﬠ קיום התורה והמצות, והוא אשר הגן עלינו
ושמר עלינו יותר מכל אמצﬠי אחר, והיה כחומת מבצר נגד כל מהרסי הﬠם
זוממיו ושﬠבדיו. כל אשר פוגﬠ ח"ו בכח הבטחוני הרוחני העצום הזה הטבוע
בתורת ישראל במסורתו ובאמונתו להשגת יחודו של העם ושמירת שלימותו
הלאומית והדתית, הוא פוגﬠ בנשמת חיינו וביסוד בטחונו של העם כולו.

חזון גאולת ישראל אינו מצטמצם אך ורק בשטח אחד של קוממיות ישראל,
הוא מחייב בד בבד עם השגת תנאים להגשמת היעודים המדיניים, הצבאיים
והאתניים של העם, להתקדם יחד עם זה בפיתוח העוצמה הרוחנית של העם. זה
חייב להתבטא בהגברת האמונה בהשגחה הﬠליונה המכוונת את כל היקום ובהגברת
אהבת האחים, הסרת המחיצות שבין אדם לחברו, בין מפלגה למפלגה בין עדה
לעדה ביו שבט לשבט ובין גלות לשניה.

והנה זכינו בעזרת אלקי מﬠרכות ישראל להגשים את ראשית החזון של
תורת ישראל בכל הנוגﬠ לכבוש הארץ לקבוץ גלויות ולקוממיות ישראל, אבל
לא התקדמנו מאומה בסכויי החזון הרוחני שלנו. להיפך עדים אנו לגילויים
מדאיגים ביותר בצבור בחברה ובמשפחה, בשטח העבירות שבין אדם לחברו.
מורגשת ירידה מוסרית חמורה, שאם לא תרוסן עלולה היא לסכן את כל הישגינו
ונצחונותינו בשאר שטחי החיים. כל זה בא להוכיח שחוקי חברה שאינם מושתתים
על תורת ישראל ומוסר הנביאים אין להם אחיזה בקרב הﬠם, ולא אפשרות של קיום
נצחי. אמנם טרם הגיע העולם לרמה מוסרית כזאת שנוכל להגשים במלואו את חזונו
של זכריהו הנביא שקרא: "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות",
וסיבות הזמן ותנאי החיים בקרב עמים אויבים הזוממים להשמידנו, מחייבים לﬠת
עתה לגרוס כיום אחרת: “בחיל בכח וברוחי אמר ה' צבאות". חייבים איפוא לדעת
את סוד המזיגה הנפלאה שבין הכח והרוח, בין המלחמה והשלום, בין הצו הנורא
בעת מלחמה, "ארור מונﬠ חרבו מדם" לבין האמונה הגדולה של צבאות ישראל
מימי קרם: “כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם“ְ.

חיילים יקרים, חזקו ואמצו, אל תיראו ואל תﬠרצו בפני כל צר ואוייב.
התקדשו והטהרו והיו נכונים לזכות הגדולה שנתגלגלה לידכם, לﬠמוד ﬠל משמרת
קדשי המולדת של הﬠם והמדינה. השרישו בלבכם את טוהר המדות המקודשות של
תורת ישראל, את אמונת האומן הכלולה משתי מצות היסוד ﬠליהן נשﬠנת כל
האנושית: אהבת ה׳ ואהבת אחים, ככתוב “ואהבת את ה' אלוקיך", “ואהבת לרעך
כמוך" אלו הן מכלול כל תורת ישראל ומוסר הנביאים, ובכח הגשמתן בחיינו היום
יומיים נבחן לכל ﬠת פקודה.

תהה השנה הבאה עלינו לטובה שנת שלום ובטחון לעם ולﬠולם, שפע בנין
התקדמות ופתוח ימלאו כל תאי חיינו, שנה בה יתקﬠ בשופר גדול ובאו האובדים
בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים. ונזכה
להגשים אח חזון הגאולה הרוחנית והמדינית של נביאי ישראל, לגאולת
עולמים ולאור ﬠולם.

כתיבת וחתימה טובה לכולכם.

שלימה גורן אלוף משנה

הרב הראשי לצה“ל

-דברי מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א, פורסם ב"מחניים" לג (תשי"ח).