הרב ש. גורן, הרב הראשי לצ.ה.לָ

ﬠלה אלהים בתרוﬠה

הכח האלהי הﬠליון המתגלה בﬠולם בדרך נסית וטבﬠית, בהסתר ובגלוי,
במלחמה ובשלום, מהוה כח משיכה אדיר להתﬠלות הﬠולם, להתרוממות הנפש,
ולזיכוך המדות. ביודﬠים ובלא יודﬠים, מהוה הכח הרוחני הנסוך בשרשי הבריאה,
מרכז משיכה מתמיד להויה כולה, המלכד בפנימיותה של ההויה את אשר סביבה
והכל נמשך אליה, ומהוות מנוף ﬠצום להתﬠלות כל היקום לﬠולם השלמות והטוהר
הﬠליון, הן מתוך ההכרה בו ככוח השולט והנעלה ביותר, והן ﬠ"י משיכה
אינסטינקטיבית של החי והדומם אליו, במרכז חיותם הרוחנית.

לשם הפﬠלתו של הכח הﬠליון הזה והבאתו לידי גלוי, דרושה התﬠוררותם
של ﬠרכי הרוח הפזורים והחדורים בנבכי נשמת הﬠולם הפיזי, והמהווים את היסוד
המניﬠ, המפﬠיל, והמקשר בין יסודות החומר והרוח, שבדרך הטבﬠ הנם שני
עולמות מרוחקים הפוﬠלים תדיר בכוון הפוך ומנוגד זה לזה. המאבק המתמיד שבין
החומר והרוח, שהוא בﬠצם המאבק בתוך החומר ﬠצמו בין פרוד והרס, לבין אחדות
ושלמות, ילך ויצטמצם ﬠ"י החדרת ערכי רוח ונפש לתוך ﬠולם החומר, החדרה
שמתוכה נולדת יצירה חדשה של מיזוג שני העולומית בשלום פנימי.

מדי פﬠם בפﬠם גוברים כחות הפרוד ﬠל כח המשיכה הפנימית של הﬠולם
הרוחני לשלמות, ודרושה תקופת התלכדות מחודשת, בה יוכלו שני הﬠולמות
העומדים ﬠל בסיסים שונים ומנוגדים בתכלית, לבוא לידי מגﬠ הדדי בבריאה
המתחדשת. התלקחותם של הכוחות הרוחניים שבתוך הטבﬠ, היא המביאה את
הﬠולמות לנקודת מפגש המונﬠ התרחקות ויצירת תהום מפרידה, והיא גנוזה
ביסוד עבודת-הקודש שביהדות.

נקודת המפגש הנכספת, מוכרחה להצטמצם בגבולות זמן ומקום, ומשוﬠבדת
היא לתנאים סובבים, לא כל שﬠה כשרה להתﬠוררות פנימית זו, וחיים יום יום של
הﬠולם אינם כשרים להתלקחות ולהתלכדות הﬠולמות. לשם זה דרושה תקופת-זמן
מיוחדת, בה מתוך התﬠוררות הנפש ﬠ"י תפילה ועבודת-קודש, וﬠ"י התקרבות
הדדית של שני הﬠולמות גם יחד תשרה שכינה במﬠשי-בראשית, וההויה כולה
תתﬠלה מתוך שיר רינונים והתרוממות הנפש. ,דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו
קרובי" ,אימתי הוא קרוב? בﬠשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים”.

החיים הזורמים, חיי האנושות והיקום כולו במשך כל השנה, מוטבﬠ ברייתם
מהוים הם את המניﬠים הגדולים ביותר לפרוד העולמות והתרחקותם זה מזה. לשם
מניעת הפרוד המסוכן הזה, נקבﬠה ברחמי שמים ﬠלינו תקופת הימים הנוראים.
ימים קדושים אלו נוﬠדו להוות את נקודת המפגש מבחינת הזמן, בה יתקרבו
עולמות החומר והרוח, יתקדשו ויתﬠלו.

אך לא דיה קביﬠת הזמן גרידא. כדי להביא באמת את ההתﬠלות הפנימית
הנכספת יש להכשיר את התנאים להתﬠלות זו, הכשרה מבחינה מקומית, מבחינה
פיזית ומבחינה נפשית. יש להביא את הﬠולם כולו לידי התמזגות ביסוד החיים
הﬠולמית ﬠ׳׳י הכשרה ﬠצמית של האדם והﬠולם ﬠ"י התﬠוררות נבכי הרוח הגנוזים
בﬠולם וביקום, לקראת המשיכה הנכספת למרכז הרוחני הﬠליון.

הכשרה זו תלויה כולה בנו והיא חד צדדית לחלוטין. ﬠל ידי קביﬠת, התקופה
וקידושה ﬠל ידי האצלת הוד הנצח ויסוד המלכות ﬠל ימים אלו, שזהו יסוד
ההתﬠרותא דלﬠילא, הוצק היסוד לסולם הﬠליה של הנפש, בורא ﬠולם יוצר־הכל
נתן בידי ישראל ﬠמו, ﬠם סגולה מכל הﬠמים, את המכשיר הקדוש המזומן מימי
בראשית ליצירת תנאי ההתﬠלות והתקרבות של הﬠולמות - את השופר. ,,ﬠלה
אלהים בתרוﬠה ה' בקול שופר". קול השופר מﬠורר את הנימים הרוחניים שבהויה,
קול השופר מזהיר ומﬠורר, מבשר וקורא דרור, הוא מבטא את החרדה האלהית
הﬠליונה וקורא להתקדשות ולהטהרות, זהו קול הנשמה הטהורה בלי מלים, בלי
דבור, ובלי תפילה וﬠל ידו מביﬠים אנו את כל הﬠוז והﬠצמה של הנפש הנכספת.
- ,בחצוצרות וקול שופר הריﬠו לפני המלך ה׳" ﬠל ידי זה נתן לנו הסולם הגדול
לﬠלייה הרוחנית אשר ראשו מגיﬠ השמימה.

כשיא תקופת ההתﬠלות נתן לנו יום אחד בשנה יום אדיר וקדוש, הוא יום
הכפורים הבא ﬠלינו לטובה. יום נורא זה, כולו מביﬠ טוהר וקדושה וﬠיצומו של
יום מכפר ומזכך. "כי ביום הזה יכפר ﬠליכם לטהר אתכם... לפני ה' תטהרו” היום
הזה כשיא של תקופת הימים הנוראים מהווה גשר ישר בין הﬠולמות המנוגדים.
ודרכו נתנת לנו האפשרות הגדולה אחת בשנה להתרומם אל שיא השגב של קדושת
האדם בﬠולם.

צבא הגנה לישראל, אשר נתן את הבטוי המוחשי של התשובה הﬠולמית,
בלחמו את מלחמת ה' בגבורים לכלות רשﬠה ולהﬠביר זדון, וקרא דרור לארץ הזאת
להשיב נדחים ולקבץ פזורים ידﬠ להתﬠלות בימים הנוראים הבאים ﬠלינו לטובה,
יקדש את מחנהו ויטהר את הלבבות לקבלת ﬠול תורה ומלכות שמים. הוא יאזין
לקול תרוﬠת השופר וישמﬠ בו את בשורת הנצחון האלהי ואת פﬠמי הגאולה
הﬠתידה. “והיה ביום ההוא יתקﬠ בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים
בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים".

ה' אלהי צבאות ישראל יכתבנו ויחתמנו לחיים טובים ביום הדין. תהי השנה
הבאה ﬠלינו לטובה שנת ישע ופּורקן. שנת שחרור ציון ובנין בית הבחירה, בה
יתקﬠ בשופר גדול בשופרו של משיח לקבץ נדחים, לגאול שממות, לשים במדבר
דרך ובאו גאולים.

-דברי מרן גדול הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א הופיע בבטאון “מחניים” יא (תשי"א).