1. חג חנוכה נקבע ע"י חכמים באמצע תקופת בית שני. על מה אומרים הלל בחנוכה?

ההלל בחנוכה הוא על ניסי המלחמה - מעטים מול רבים.

2.       מאז חנוכה, לא נקבע יום טוב חדש לכלל ישראל עד יום העצמאות של מדינת ישראל בה' אייר. מה החליטה הרבנות הראשית לישראל בזמן הקמת המדינה לגבי אופיו של יום העצמאות?

הממשלה, הכנסת, הרבנות הראשית לישראל ורבנים נוספים העניקו ליום העצמאות תוכן דתי: קבעו להוסיף פרקי תפילה, לומר הלל וביטלו את מנהגי האבלות של ספירת העומר ביום זה.

3.       מה הבסיס ההלכתי להוספת יום טוב ללוח השנה?

 נאמר בתלמוד הבבלי (פסחים קיז.):"הלל זה מי אמרו? נביאים שביניהן תיקנו להן לישראל, שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן".

הסבר: הנביאים קבעו שבכל פעם שעמ"י נמצא בצרה ונגאל ממנה צריך לומר הלל.

4.       בציטוט התלמוד הבבלי בשאלה הקודמת, הגמרא נוקטת בלשון סגי נהור (לשון נקייה, כוונה הפוכה במילים). באלו מילים וכיצד רש"י מפרש זאת?

לשון סגי נהור במילים:"על כל צרה וצרה שלא תבוא עליהן" והכוונה היא שאם חס ושלום כן תבוא צרה על עם ישראל וינצלו ממנה, אז יגידו הלל על הגאולה שזכו לה. (כמו הלל בחנוכה).

5. הסבר את דרשת הפסוק מתהילים ע"פ רב אחאי גאון:  

'דמחייבין דבית ישראל לאודויי ולשבוחי קמי שמיא בעידנא דמתרחיש להו ניסא דכתיב: "הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו" (תהילים קיז, א-ב).

אטו משום דגבר עלינו חסדו הללו את ה' כל גוים? אלא הכי קאמר: "הללו את ה'" מה דעביד עימכון, וכל שכן אנן ד"גבר עלינו חסדו".

הסבר: חייבים כל ישראל להודות ולשבח לפני בורא עולם בכל זמן שמתרחש להם נס. שכתוב: "הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו"

 וכי בגלל שהקב"ה עושה עם ישראל חסד צריכים אומות העולם להלל ולשבח את ה'? אלא "הללו את ה'" כל גויים על מה שעושה אתם , וכל שכן אנחנו ישראל ש"גבר עלינו חסדו".

6. מה לומד רב אחאי גאון מהפסוק בתהילים: " "הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו" (תהילים קיז, א-ב)?

גם גויים חייבים להודות לה' על הניסים שה' עושה להם (לגויים), ובודאי עם ישראל חייב גם כן להודות ולהלל את ה' על הניסים שה' עושה לנו (עם ישראל) שהרי "גבר עלינו חסדו". 

7. ע"פ השאלתות דרב אחאי גאון וע"פ המאירי, מה מוטל על אדם שארע לו נס לעשות? בתשובתך התייחס לעצם חובת ההודאה, לאמירת ההלל ולברכה על ההלל.

לפי המאירי,  כל יחיד או ציבור (קהילה) או משפחה שנעשה להם נס ונגאלו מצרה שבאה עליהם, רשאים לקבוע לומר   

הלל בלא ברכה בכל שנה ושנה באותו היום שהתרחש להם נס.

לפי רב אחאי גאון (שאילתות), חובה להודות ולשבח את ה', אם כי הוא לא התייחס ישירות לאמירת הלל.

8.       ע"פ החתם סופר מה אופי הנס עליו יש לומר הלל?

החתם סופר כותב שלקהילות יש סמכות לתקן ימים טובים, והדבר מחייב גם את הדורות הבאים. הוא כותב שבארץ ישראל ניתן לקבוע יום טוב בשני מקרים:

א.      על הצלה ממוות.

ב.      על הצלה מעבדות לחירות.

אך בגלות ניתן לקבוע יום טוב רק על הצלה ממוות, ולא על יציאה מעבדות לחירות, כי כל עוד שנמצאים בגלות אנחנו לא עצמאיים ולא יצאנו לחירות.

9.       לפי הרב משולם ראטה-מנה שלוש סיבות לחובת אמירת הלל ביום העצמאות.

א. בהקמת המדינה יש נס של הצלה מעבדות לחירות. נגאלנו משעבוד מלכויות וזכינו בעצמאות ממלכתית.

ב. נס זה משך אחריו נס נוסף. בהקמת המדינה יש נס של הצלה ממוות לחיים

בארץ- במלחמתנו נגד הערבים

ובחו"ל- בהצלת יהודי הגולה מאויביהם שיש להם אפשרות לעלות ולגור בארץ.

       ג. נס זה משך אחריו את הנס השלישי. בהקמת המדינה יש נס של קיבוץ גלויות.

10.   מהי הדילמה עליה הצביע הרב צבי יהודה קוק באשר להבעת השמחה בקום המדינה?

מצד אחד החלטת האומות בכ"ט בנובמבר על הקמת המדינה משמעותה היתה ויתור על חלקים מארץ ישראל בהם: חברון, שכם ועוד. גם ירושלים העתיקה לא היתה בידינו באותם שנים. ולכן הרב קוק ישב מזועזע בביתו ולא יכל לשמוח עם כולם.

מצד שני הייתה שמחה גדולה על העובדה שעם ישראל שב להיות ריבון בארצו, לאחר שנות גלות ארוכות. נוסף על כך, כבר לאחר 19 שנה מאז הקמת המדינה וזמן קצר יחסית מאז השואה האיומה בה הושמד שליש מעם ישראל, מדינת ישראל השיגה הישגים מרשימים בתחומים רבים (בבנין, בחקלאות, במדיניות, בבטחון, בגשמיות וברוחניות)

11. מדוע היה חשוב לרב משאש להדגיש את מתקני התקנה לומר הלל שלם ביום העצמאות, ואת העובדה שכך נהגו מאז במשך עשרות שנים?

הרב רצה לחזק את תקנת הרבנות הראשית לומר הלל שלם ביום העצמאות ויצא נגד אלו שניסו לבטלה.

"ומי יבוא אחרי המלכים האדירים את אשר כבר עשוהו ותיקנו לדורות, וכבר נמשך הדבר הזה זה מ"ג שנה, ומי הוא זה ואיזהו שיכול לבטל מנהג זה, ולהיות כפוי טובה להקב"ה האל המושיע הגדול שהראנו דברים שלא חלמנו עליהם, וזיכנו לראות בממשלת ישראל ובריבוי התורה הישיבות הגדולות והכוללים, והדת השוררת והולכת מיום ליום, וכבר הבטיחנו השי"ת וקבצתי אתכם מסביב והבאתי אתכם אל אדמתכם (ע"פ יחזקאל לו, כד) ואח"כ "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם" (יחזקאל לו, כו).

12. מהן הסיבות שיש לומר הלל ביום העצמאות לפי הרב שלום משאש?

א. יש ממשלה ריבונית בארץ ישראל. ב. יש לימוד תורה בהמון בארץ. ג. קיבוץ גלויות. ד. יש ניסים רבים גלויים ונסתרים לאורך כל הדרך.

13. מהן הדילמות שהרב עובדיה יוסף מצביע עליהם באשר לאמירת הלל ביום העצמאות? מה מסקנתו?

הרב עובדיה יוסף מתלבט לגבי החיוב לומר הלל ביום העצמאות.

נימוקיו שלא לומר הלל בברכה: (ולכן יש יהודים בעמ"י שלא אומרים הלל בכלל ביום העצמאות)

א.      יש ירידה מבחינה רוחנית ומוסרית: חוסר צניעות, פריצות, חילולי שבת בפרהסיא, סרטים לא צנועים, מכירת טריפות, חינוך לא דתי.

ב.      יש עוד דרך ארוכה מבחינה מדינית וצבאית: עדיין הערבים מסביבנו מאיימים להרוג אותנו, מפנים לנו עורף ונלחמים בנו ללא הפסקה.

ג.       החיוב לומר הלל בברכה, הוא רק אם כל ישראל נגאלו מצרה, אבל בהקמת המדינה לא כל העם היה, ולכן צריך לומר ללא ברכה.

סיבות שכן לומר הלל:

א.      הוא מצביע על ניסי המלחמה שהיו בכל מלחמות מדינת ישראל.

ב.      מדינת ישראל כיום היא מרכז התורה בכל העולם היהודי. יש חזרה בתשובה.

מסקנתו היא שאין חובה לומר הלל בברכה, אבל בהחלט ניתן לומר פרקי הלל ושבח לה' ללא ברכה.

הרב  סובר שעם כל הצללים הללו, ישנם אורות גדולים שאין לנו להתעלם מהם.

14.   מה ההבדל בין נס חנוכה לנס הקמת המדינה?

בנס חנוכה כל העם הכירו וידעו בהשגחת ה' וכולם היו עובדי ה' באמת ובתמים ואילו כיום במדינת ישראל יש ירידה רוחנית ומוסרית.