מזון רוחני יד אדר א
|
|
|
יום שלישי י"ד אדר ראשון - כי תשא
פורים בלשון פרסי – מדוע? חג הפורים נקרא "פורים – על שם הפור". ולכאורה תמוה, הרי "פור" אינה תיבה בלשון הקודש, אלא בלשון פרסי (ראב"ע אסתר ג, ז). ואם כן, מדוע נקראה היו"ט בלשון פרסי ולא נקרא "גורלות" בלשון הקודש, וכמו שמצינו בשאר המועדים שנקראים בשמות של לשון הקודש? ויש לומר שבזה יש לימוד נפלא: יהודי צריך לדעת שאין הוא נמצא תחת הגבלות הטבע, אלא בכל עת וזמן מנהיג אותו הקב"ה באופן נסי. ואפילו כאשר הוא עוסק במסחר עם גויים – אלו שמדברים לשון "פרסי" ואינם שייכים ללשון הקודש – והרי "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב" (ספרי בהעלותך ט, י), ואם כן, יתכן שהגוי ינסה בעצות ותחבולות שונות להרע ולהזיק לו, הנה זהו מה שלומדים מקריאת היו"ט "פורים" בלשון פרסי, שגם כאשר יהודי עוסק עם "פרסי", צריך הוא לדעת שגם אז יש יו"ט "פורים", שמנהיגו הקב"ה בדרך נסית, ואין הוא נמצא תחת הגבלות הטבע. עוד הוראה שיש ללמוד מקריאת היו"ט בלשון פרסי: כאשר פוגשים יהודי שאינו יודע כלל אודות האל"ף בי"ת של יהדות (כעשרת הדברות וכיוצא בזה), היו יכולים לחשוב שתחילה יש להסביר לו על הדברים העיקריים של יהדות, כמצוות דאורייתא ולאט לאט יגיע גם למצוות דרבנן, ועד שיגיע למצוות של ימי הפורים, אך אין להתחיל מיד במצוות פורים. אך השם "פורים" מדגיש להיפך: כמו שבימים ההם, כאשר באו ליהודי בפרס ומדי ואמרו לו שניתוסף יום טוב חדש – לא חיכו עד שהוא ידע ויבין מה זה "גורל" בלשון הקודש, ועד שיסבירו לו את כל הדברים העיקריים, אלא אמרו לו באופן שיבין מיד את הענין: ניתוסף יום טוב שנקרא פורים. וכן צריך להיות בזמן הזה, שיש להסביר לכל יהודי על מצוות הפורים, אפילו אם אינו מבין לשון הקודש, ולא יודע משום דבר בעניני יהדות. (ע"פ לקוטי שיחות ח"ו עמ' 189 ואילך. תורת מנחם תשמ"ו ח"ב עמ' 714 ואילך) |
