על הפסוק בפרשתנו "וישלך מידיו את הלוחות וישבר גו'" (לב, יט) פירש רש"י "אמר ומה פסח שהוא אחד מן המצוות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה כאן וכל ישראל מומרים ואתננה להם". והיינו, ששבירת הלוחות היתה משום שאין ישראל ראויים לקבל את התורה.

ויש לומר הביאור בזה, על פי המובא במדרש "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר. . אילולי. . ישראל עתידין לקבל את התורה לא הי' כותב בתורה צו את בני ישראל דבר אל בני ישראל" (בראשית רבה פ"א, ד). ויתירה מזה כתוב בתנא דבי אליהו רבא (פי"ד): "שני דברים יש בעולם . . תורה וישראל אבל איני יודע איזה מהם קודם, אמרתי לו בני דרכן של בני אדם אומרים התורה קדמה. . אבל אני אומר ישראל קדמו". ונמצא, שישראל קדמו לתורה במעלה וחשיבות, עד שבלעדיהן לא יתכנו ציווי התורה שנאמרו אליהם, והם המקיימים אותם.

ויתירה מזו כתוב במדרש (שמו"ר פמ"ז, ט) "כל התורה שנתת לי היא וידבר ה' אל משה דבר אל בנ"י צו את בנ"י אמור אל בנ"י אם הם כלים מה אני עושה בתורתך". והיינו, לא רק ש"ישראל קדמו", אלא יתירה מזו, "אם הם כלים" בטלה חשיבות התורה, ובמילא נשאלת השאלה "מה אני עושה בתורתך".

תנצב"ה