בתחילת פרשתנו כתוב "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". וביאר כ"ק אדמו"ר הזקן אשר "לפניהם" משמעו "לפנימיותם". ופירוש הדברים הוא, אשר צריך "להמשיך" דעת באלוקות בפנימיותם של ישראל, היינו בדרגות הפנימיות והנעלמות של הנשמה.

ויובן זה על פי מאמר רז"ל "ואלה מוסיף על הראשונים" – אשר המשפטים דפרשת משפטים הם בהמשך לעשרת הדברות דפרשת יתרו, והיינו, שגם מצוות אלו, ד"משפטים" ניתנו על הר סיני בקולות וברקים, בדיוק כמו הדיברות "אנכי" ו"לא יהיה לך". ובא הכתוב ללמדנו אשר גם קיום מצוות אלו דמשפטים, אינו בגלל שכך מבינים בשכל האנושי – אלא אך ורק מכיון שכך ציוה הקב"ה.

ולכן דווקא גבי "אלה המשפטים" כתוב "תשים לפניהם", שגם בהם צריך להיות השימה בפנימיות, שהלא זה הדבר אשר נתחדש במתן תורה, שלא רק ה"חוקים" וה"עדות" צריכים לקיים מכח הנשמה האלוקית והדבקות בקב"ה, אלא גם כן מצוות שכליות דמשפטים, המובנים בלאו הכי בשכל – גם אותם אין לקיים אלא מכוחה של התורה הקדושה, ובהשפעת פנימיות הנשמה.