מדוע ברכת שחלק מחכמתו ליראיו אינה נוהגת כל יום ? (1 תגובות לחידוש זה)
בספר המעניין "האיש משה" על מסכת חייו של הגאון המופלא הרב משה לוי זצ"ל, בעמ' 462, מובאים הדברים הבאים
"מרן הראשון לציון פאר הדור הגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א יש לברך עליו ברכת שהחיינו , ברכת שחלק מחכמתו ליראיו, וכן נשאל פעם רבינו הרב משה לוי זצ"ל בשיעור האם אפשר לברך על מרן הראשון לציון ברכת ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, וענה הרב-כן ! ולולא הגבילונו חכמים שאין לברך יותר מפעם בשלושים יום, היה ראוי לברך כל יום ! ".
עד כאן הציטוט מהספר הנ"ל.
בעקבות קריאת דברים אילו, נתעוררתי לשאול, מדוע אכן רבותינו תיקנו לנו לברך ברכת שחלק מחכמתו ליראיו רק אחת לשלושים יום ? מדוע רבותינו לא תיקנו לנו לברך מידי יום, ובפרט על גדולי הדור, כגון הגר"ע יוסף, שהיה בהחלט מקום לברך עליהם מידי יום ביומו ? אשמח לקבל תשובות.
הטעם הוא, שאדם צריך לברך רק כשהדבר מרשים אותו, ואם עוד לא עברו שלשים יום מהראייה הקודמת, זה לא מרשים, אלא הוא דבר שבשגרה.