פיתרון למי שנאנס ולא יכול להגיע למקווה (5 תגובות לחידוש זה)
"לגברים בלבד", יש פיתרון בדיעבד המשמש כתחליף למקווה,
על ידי "נטילה מיוחדת" וכדלקמן.
אשה אסורה באיסור חמור לעשות את הנטילה הזו,
זה כלל לא מועיל לה - ואף עלול להביא עליה סכנה גדולה!!!
הקדמה א': אין ספק שלטבול במקווה זו הדרך העליונה ביותר, לטהרה ולתוספת קדושה של שבת וימים טובים. אך אם האדם נאנס ואינו יכול להגיע למקווה, יש לו פיתרון "בדיעבד" המשמש כתחליף למקווה, וחובה לאמצו בשעת הדחק.
הקדמה ב': השם הקדוש ע"ב מורכב מעשרה אותיות, ואלו הן [יוד-הי-ויו-הי], ועל אותיות אלו "כפי הסדר הזה", מדבר הרב הבן איש חי דלהלן, וזו לשונו (שנה ראשונה, פרשת ניצבים, הלכה ג'):
... ואם גם זה אינו יכול לעשות, טוב שיטול ידיו ארבעים פעמים, וכך הסדר:
יערה תחלה על יד ימין פעם אחת ויכוין באות ראשונה של שם ע"ב, וכן פעם אחת על יד שמאל ויכוין גם כן באות ראשונה של שם ע"ב, ועוד יערה פעם שניה על ימין ויכוין באות שניה דשם ע"ב, וכן פעם שניה על שמאל ויכוין באות שניה, וכן על זה הדרך עד עשרה פעמים, ויחזור ויערה עשרה פעמים בזה אחר זה על ימין - ויכוין בכל פעם באות אחת דעשרה אותיות שם ע"ב, ויערה אחר כך עשרה פעמים בזה אחר זה על שמאל - ויכוין בהם בעשרה אותיות שם ע"ב על הסדר, נמצא סך הכל ארבעים פעמים, וכנזכר בספר "אמת ליעקב" נִינְיוֹ ז"ל, בקונטרס "שפת אמת" יעוין משם. עכ"ל.
(לגבי טהרת האדם לאחר "עונתה לא יגרע", לא פשוט להקל ולסמוך על הפיתרון הזה. לכן, מי שנתקע ולא הצליח ללכת למקווה, ברור שיש עניין גדול שלפחות יעשה את הנטילה הנ"ל. אך מכל מקום, בהזדמנות הראשונה שיוכל - ילך למקווה ויטבול. בשם הרב נתן בן סניור שליט"א).
ודרך אגב יישר כחך על המאמרים הנפלאים והיפים שאתה כותב בחוש הומור מפותח ובמוסר קולע, חילך לאורייתא.
אמת בדבריך. אך אם תשים לב למה שכתבתי, הרי שהבלטתי שתי נקודות:
א) [בראש המאמר] כתבתי שלקדושת שבת ויום טוב - בדיעבד, חבל להחמיץ - ומי שלא יכול לטבול - לפחות יטול כמו הבן איש חי.
ב) [בסיום המאמר] הדגשתי שלטהרת האדם לאחר "עונתה לא יגרע", לא פשוט להקל בטבילה זו. אך "זמנית" זה עדיף מכלום, ובהזדמנות הראשונה - לטבול במקווה.
ואני חושב שהרב יעקב הלל מסכים עם שתי הפרטים הללו.
אשמח לשמוע אם אתה יודע אחרת.
נ.ב.
גם לגבי טהרת האדם לאחר "עונתה לא יגרע", הבנתי שזה לא "חד וחלק", ויש מחכמי האמת שסומכים בזה על הבן איש חי. אך כיוון שזה לא הקו הרווח, לכן כלל לא העלתי את הדעה הזו, ודו"ק.
נ.ב.
איני מכניס ראשי בין שני הרים.
אך חוץ ממה שאין בודקים מהמזבח ולמעלה, דע לך שהבן איש חי יודע שאסור לחדש דבר שלא מפורש באר"י, וכמו שהביא בעצו בספרו "דעת ותבונה בפתיחה ראשונה
אמנם בענין זה האריך מאד הרב יעקב הלל שליט"א באחד ממאמרי ההלכה וקבלה שלו בגיליון אליבא דהלכתא, וכתב שם להוכיח שאין אנו יכולים כלל לסמוך על הבן איש חי בקבלה שלא נמצא לה זכר בדברי האר"י ז"ל,ואיך נמציא צורת טהרה חדשה ע"י נטילות ידיים במקום טבילת מקווה אשר נזכרה בתורה לטבילת בעלי קריין, ואע"פ שבטלה מן התורה מדין טהרה מ"מ יש לה עדיין סמך מתקנת עזרא שלפי חלק מן הראשונים לא בטלה.
לגבי מה שהערת, יש נידון כזה בהלכה, והוא מובא גם בבן איש חי שעוסק בעניינו, אלא שהוא לא אומר 40 קבין, אלא רק 9, ויש גם שני פרטים חשובים בשפיכה זו, א) כמות הכלים, ב) הקילוח הרציף.
בכל מקרה אצטט כאן את לשונו של הרב הבן איש חי, כדי להקיף את הנושא במדוייק.
... אם האיש אנוס שלא יוכל לטבול, ישפוך על גופו תשעה קבין מים בהיותו עומד ערום ויבא אדם אחד וישפוך עליו המים מראשו ועד רגליו, ותשעה קבין אלו הם כל קב הוא תל"ב דרהם , כי כל קב הוא ארבעה לוגין וכל לוג הוא ק"ח דרה"ם וכנז' בבית דוד דף קל"ו, ואם אין לו כלי אחד שיכיל כל תשעה קבין יחלקם בשנים או שלש כלים אבל יותר משלשה כלים אין מצטרפין, ויזהר לשפוך השני קודם סיום קלוח הראשון וכן יעשה בשלישי, וכנז' במשנה פ"ג דמקואות ועיין ש"ע הגאון ר"ז סי' תר"ו ומ"ש בט"ז סי' פ"ח הוא ט"ס,
עכ"ל הרב.