במסכת בבא קמא (פב.) נאמר, עשרה תקנות תיקן עזרא הסופר, קורין במנחה בשבת, וקורין בשני ובחמישי, ודנין בשני ובחמישי, ומכבסים בחמישי בשבת. ומרן בשולחן ערוך (סימן רמב סעיף א) כתב, מתקנת עזרא שיהיו מכבסים בגדים בחמישי בשבת, מפני כבוד השבת. והמגן אברהם (ס"ק ג) כתב, התקנה היתה שאם מכבסים לא יכבסו בערב שבת אלא יקדימו לכבס בחמישי בשבת, כדי שיהיו פנויים בערב שבת לעשות צרכי השבת. ובמשנה ברורה (ס"ק ה) כתב הטעם, היינו כדי שיהיו לבנים לשבת, אבל לא בערב שבת כדי שיהיו פנוים להתעסק בצרכי שבת ולפי זה צריך ליזהר שלא ללכת בחלוק אחד כמה שבתות כדי שלא לעבור על תקנות עזרא. והמאירי (בבא קמא פב.) כתב, יהיו מכבסים בחמישי בשבת ולא ימתינו מלכבס עד ערב שבת, כדי שיניחו ערב שבת כולו לצרכי הכנסת שבת. ורבי יהונתן מלוניל (בבא קמא פב.) כתב, בערב שבת יש להם להתעסק בצרכי שבת, שנאמר והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו. ומרן החיד"א במחזיק ברכה (סימן רמב ס"ק ז) כתב, מכל מקום לאו דוקא בחמישי בשבת, אלא הוא הדין גם בשאר ימים שלפניו. וכן נהגו העם לכבס יום אחד מן השבוע חוץ מערב שבת. ואולם בספר ברכות המים (דף יד ע"ד) כתב, התקנה היתה לכבס ביום חמישי כי הוא מורה ובא שמפני כבוד השבת הוא עושה, ולכן אין לכבס קודם יום חמישי. והאור זרוע (הלכות ערב שבת סימן יג) כתב, נראה בעיני שמה שאסור לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה היינו דוקא מלאכה קבועה, שאסור לקבוע עצמו במלאכה כדי להשתכר בה מפני שצריך לעסוק בצורכי שבת, אבל מלאכה בעלמא שהוא לשעה ואינו קובע עצמו עליה ההיא ודאי מותר, וכמו ששנינו במסכת שבת (יט:), בית שמאי אומרים אין שורין דיו וסממנין וכרישין אלא כדי שישורו מבעוד יום, ובית הלל מתירין. ובשו"ת עטרת פז (חלק א אורח חיים סימן ו) כתב, לפי זה מתבאר שלעולם כל מלאכה אשר היא מלאכת עראי מותר לעשותה אף מן המנחה ולמעלה. והוא הדין גם שמותר להפעיל מכונת כביסה סמוך לחשיכה, שהרי היא כמלאכת עראי, וממילא יהיה מותר לעשות פעולה זו אף מן המנחה ולמעלה.