ב"ה

פרקים יא, יב: מסילת ישרים – בפרטי מידת הנקיות: קנאה וחמדה, קנית הנקיות

"הקנאה גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרוויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו, ואינו אלא מפסיד לעצמו... ואמנם, יש מי שסכלותו רבה כל כך עד שאם יראה לחבירו איזה טובה יתעשש בעצמו וידאג ויצטער עד שאפילו הטובות שבידו לא יהנוהו".

(מסילת ישרים)

הבעיה של הקנאה, היא כמו של הכעס והגאווה - הטיפשות. ייתכן ויהיה לאדם הרבה מאוד דברים, אך עצם זה שחבירו השיג יותר ממנו - זה גורם לו הרגשה של קנאה, שבגללה הוא שוכח מכל מה שיש לו. זוהי הדרגה הכי שפלה - כמו המן הרשע שבזמן קנאתו אמר "וכל זה אינו שווה לי...".

מסביר לנו הרמח"ל כלל חשוב - במי אדם מקנא? באדם שמצליח בתחום שקשור אליו.

מה הפתרון לקנאה זו? להבין ולהפנים שוב ושוב שלכל העולם יש תכלית אחת - לעשות את רצון הבורא. כל אדם קיבל מתנה אחרת בחייו, ואל לו לאדם לקנא במתנה שחברו קיבל. כל אדם צריך לשמוח במה שיש לו.

אדם במעלה גדולה שמח בכל הצלחה שיש לאדם אחר - אין לו סיבה לקנא. הוא שמח שכולם מצליחים. "איזהו עשיר- השמח בחלקו".

בזאת סיימנו את מידת הנקיות. זהו למעשה חצי הספר. עד עתה בנינו את הקומה הראשונה בעבודת ה' (ומכאן ואילך מתחילים בחסידות). מידה הנקיות קשה כיוון שקשה להתנתק ממנה. אמנם יש הרבה אנשים שנכשלים בה, אך העבודה עליה הינה ברת השגה - חשוב לעבוד עליה הרבה ולהתמיד - המידות המוסריות של האדם.

העבודה עליהם היא לא למשך יום-יומיים, חודש או שנה - אלא לכל החיים.

כיצד קונים את מידת הנקיות?

"הנה האמצעי האמיתי לקנות הנקיות, הוא התמדת הקריאה בדברי חכמים ז"ל, אם בענייני ההלכות ואם בענייני המוסרים" (מסילת ישרים)

כשאדם לומד- הוא נזהר.

(הרב חיים סבתו)

המשך פרק יא

קנאה

"הקנאה גם היא אינה אלא חסרון ידיעה וסכלות, כי אין המקנא מרוויח כלום לעצמו וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו, ואינו אלא מפסיד לעצמו... ואמנם, יש מי שסכלותו רבה כל כך עד שאם יראה לחבירו איזה טובה יתעשש בעצמו וידאג ויצטער עד שאפילו הטובות שבידו לא יהנוהו מצער מה שהוא רואה ביד חברו... אמנם, יש אחרים שאינם מצטערים וכואבים כל כך, אף על פי כן ירגישו בעצמם איזה צער ולפחות יתקרר רוחם בראותם אחד עולה איזה מעלה יתירה אם לא יהיה מאוהביו היותר דבקים לו, כל שכן אם מאותם אשר אין לו אהבה רבה עמו הוא, כל שכן אם יהיה גר מארץ אחרת. ותראה שבפיהם אפשר שיאמרו דברים כשמחים או מודים על טובתו, אך לבם רעה בקרבם. והוא דבר יארע על הרוב ברוב בני האדם, כי אף על פי שלא יהיו בעלי קנאה ממש, אמנם, לא ניקו ממנה לגמרי, כל שכן אם בעל אומנותו מצליח בה, שכבר כל אומן סני לחבריה (ס"ר יט), וכל שכן אם מצליח בה יותר ממנו. ואמנם, לו ידעו ולו יבינו כי אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא (יומא לח), והכל כאשר לכל מה' הוא כפי עצתו הנפלאה וחכמתו הבלתי נודעת, הנה לא היה להם טעם להצטער בטובת רעיהם כלל."

הבעיה של הקנאה, היא כמו של הכעס והגאווה - הטיפשות. ייתכן ויהיה לאדם הרבה מאוד דברים, אך עצם זה שחבירו השיג יותר ממנו – זה גורם לו הרגשה של קנאה, שבגללה הוא שוכח מכל מה שיש לו. זוהי הדרגה הכי שפלה – כמו המן הרשע שבזמן קנאתו אמר "וכל זה אינו שווה לי...".

אך יש כאלה שיש להם קנאה במדרגה אחרת. אצלם הקנאה מתבטאת בהרגשת צער בהצלחת האחר. צריבה בלב זו נובעת מקנאה. דוגמה לכך אנו רואים אצל מינוי משה, שאהרון ממש שמח בלבו למרות שזה לא היה קל כלל וכלל. אנו רואים מה קרה אצל קין והבל, אצל יוסף ואחיו וכן עוד דוגמאות רבות.

מסביר לנו הרמח"ל כלל חשוב - במי אדם מקנא? באדם שמצליח בתחום שקשור אליו.

מה הפתרון לקנאה זו? להבין ולהפנים שוב ושוב שלכל העולם יש תכלית אחת - לעשות את רצון הבורא. כל אדם קיבל מתנה אחרת בחייו, ואל לו לאדם לקנא במתנה שחברו קיבל. כל אדם צריך לשמוח במה שיש לו. אדם במעלה גדולה שמח בכל הצלחה שיש לאדם אחר - אין לו סיבה לקנא. הוא שמח שכולם מצליחים. "איזהו עשיר- השמח בחלקו".

"והוא מה שייעד לנו הנביא על הזמן העתיד, שלמען תהיה טובת ישראל שלמה, יקדים הקדוש ברוך הוא להסיר מלבבנו המידה המגונה הזאת, ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר, וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו ודבריו מפני הקנאה... אשר כולם שמחים בעבודתם איש איש על מקומו, ואין אחד מתקנא בחברו כלל, כי כולם יודעים האמת לאמיתו ועלזים על הטוב אשר בידם ושמחים בחלקם."

חמדה

"ותראה כי אחות הקנאה היא החמדה והתאווה, הלא היא המיגעת לב האדם עד יום מותו, וכמאמרם ז"ל (קהלת רבה א): 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו'. ואמנם, עיקר התאווה פונה לשני ראשים: האחד הוא הממון והשני הוא הכבוד, שניהם כאחד רעים מאד וגורמים לאדם רעות רבות. הנה חמדת הממון - היא האוסרת אותו במאסר העולם ונותנת עבותות העמל והעסק על זרועותיו, כענין הכתוב (קהלת ה): 'אוהב כסף לא - ישבע כסף', היא המסירה אותו מן העבודה, כי הנה כמה תפלות נאבדות וכמה מצות נשכחות מפני רוב העסק ויגיעת המון הסחורה, כל שכן תלמוד תורה"

הקנאה גוררת עמה עוד 2 מידות נלוות, ולכן, אדם המתגבר על הקנאה - יזכה להתגבר גם על 2 מידות אלו: חמדת הממון והכבוד. ניתן לשים לב כי רדיפת הממון הרבה פעמים היא לא רדיפת הממון עצמו, אלא עצם ההבטה להצלחתו של האחר. "אם לו יש ככה וככה, איך לי יש רק ככה?". הקנאה היא זו המולידה את רדיפת הממון. הקב"ה נטע מידה זו באדם, בדומה לכל היצרים, לא למטרות רעות, אלא כדי שהעולם יתפתח. לולא שיגעון זה אף אדם לא היה משקיע בעולם. יש סיבה חיובית לכוח זה, אך חשוב להיזהר ולא להפוך אותו לשלילי, לכזה המניע את כל החיים סביב הממון.

חמדה זו מביאה לכך שהיא "אוסרת את האדם מאסר עולם" - אתה הופך להיות עבד של העולם.

"יתרה עליה חמדת הכבוד - כי כבר היה אפשר שיכבוש האדם את יצרו על הממון ועל שאר ההנאות, אך הכבוד הוא הדוחק, כי אי אפשר לו לסבול ולראות את עצמו פחות מחבריו, ועל דבר זה נכשלו רבים ונאבדו... על מה התחיל שאול לארוב אל דוד אלא מפני הכבוד, שנאמר (שמואל א

יח): ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול וגו' ויהי שאול עוין את - דוד מהיום ההוא והלאה... כללו של דבר, הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם. ולולי זה, כבר היה האדם מתרצה לאכול מה שיוכל, ללבוש מה שיכסה ערותו, ולשכון בבית שתסתירהו מן הפגעים והיתה פרנסתו קלה עליו ולא היה צריך להתיגע להעשיר כלל... כלל הדברים, הכבוד הוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם. ואי אפשר לו להיות עבד נאמן לקונו כל זמן שהוא חס על כבוד עצמו... והכבוד האמיתי אינו אלא ידיעת התורה באמת. וכן אמרו

ז"ל (אבות פ"ו): אין כבוד אלא תורה, שנאמר (משלי ג): "כבוד חכמים ינחלו", וזולתה אינו אלא כבוד מדומה וכוזב, הבל ואין בו מועיל. וראוי הנקי להנקות ולהטהר ממנו טהרה גמורה, אז יצליח"

הכבוד הוא אחת המידות הקשות ביותר להשתחרר ממנה. הכבוד מעביר את האדם על דעתו. דבר זה שייך לא רק באנשים "טפשים", אלא גם בתלמידי חכמים.

שאול אהב את דוד אהבת נפש, ואיך נהיה פתאום שונאו? הוא שמע את העם ברחוב נותן לדוד כבוד יותר, והוא, מלך ישראל, לא מסוגל לסבול זאת. "ויהי שאול עוין את דוד מהיום ההוא והלאה."

כללו של דבר - כבוד הוא היצר הרע הגדול ביותר של האדם. ישנם כאלה שהצליחו להתגבר על הרבה יצרים, אך בסופו של דבר מה שהפיל אותם הייתה הגאווה.

"והנה אינני יכול להכחיש שיש קצת טורח לאדם להגיע אל הנקיות הזה. אף על פי כן אומר אני שאין צריך כל כך כמו שנראה לכאורה והמחשבה בדבר הזה קשה מן המעשה, כי כאשר ישים האדם בלבו ויקבע ברצונו בקביעות להיות מבעלי המדה הטובה הזאת, הנה במעט הרגל שירגיל עצמו בזה, תשוב לו קלה הרבה יותר ממה שהיה יכול לחשוב. זה דבר, שהנסיון יוכיח אמיתו."

הרמח"ל מדגיש כי באמת קשה להתגבר על מידות אלו, אך זה לא קשה כמו שאנחנו חושבים, ואם יש החלטה נחושה ורצון להצליח - זה יכול להיעשות!

פרק יב: בדרכי קנית הנקיות

בזאת סיימנו את מידת הנקיות. זהו למעשה חצי הספר. עד עתה בנינו את הקומה הראשונה בעבודת ה' (ומכאן ואילך מתחילים בחסידות). מידה זו קשה כיוון שקשה להתנתק ממנה. אמנם יש הרבה אנשים שנכשלים בה, אך העבודה עליה הינה ברת השגה - חשוב לעבוד עליה הרבה ולהתמיד.

המידות המוסריות של האדם. אלו הם הסוגים העיקריים שהאדם חייב להיזהר בהם במיוחד. העבודה עליהם היא לא למשך יום-יומיים, חודש או שנה - אלא לכל החיים. כיצד קונים את מידת הנקיות?

"הנה האמצעי האמיתי לקנות הנקיות, הוא התמדת הקריאה בדברי חכמים ז"ל, אם בעניני ההלכות ואם בעניני המוסרים. כי הנה אחר שכבר התאמת אצל האדם חובת הנקיות והצורך בו, אחר שכבר השיג הזהירות והזריזות במה שנתעסק בדרכי קנייתם והתרחק ממפסידיהם, הנה לא ישארו לו עתה עכובים לקנות הנקיות אלא ידיעת הדקדוקים אשר במצות, כדי שיוכל להזהר בכולם. ועל כן הנה צריך לו בהכרח ידיעת ההלכות על בורים, לדעת ענפי המצות עד היכן הם מגיעים. וגם לפי שהשכחה מצויה בדברים הדקים האלה. הנה תצטרך לו התמדת הקריאה בספרים המבארים אלה הדקדוקים. למען חדש בשכלו זכירתם. ואז ודאי שיתעורר לקיימם... וכן בענין המדות מוכרחת לו קריאת מאמרי המוסר לקדמונים או לאחרונים.

חייבים לחוזר על דברים אלו פעמים רבות מאוד. אמנם קשה למצוא ספרים הלכתיים העוסקים בתחום עבודת המידות, אך ישנו מגוון של ספרי מוסר שאותם חייבים לשנן בהתמדה. כשאדם לומד- הוא נזהר.

"וכבר אמרו ז"ל (אבות פרק ב): "ולא עם הארץ חסיד", כי מי שלא ידע, אי אפשר לו לעשות. וכן אמרו (קדושין מ): תלמוד גדול שמביא לידי מעשה."

אם יש אדם שנזהר שלא להיכשל בזהירות בדרכים, אך לא למד אף פעם את התמרורים – לא עשה כלום בזהירותו! "לא עם הארץ חסיד" - מי שלא למד הלכות מתאימות לנושא אותו הוא לומד - לא יגיע למדרגה הגבוהה.

הרב חיים סבתו, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים",  www.ybm.org.il