בפרשתנו מובא עניין גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון"(א, כב). ולכאורה תמוה מדוע אמר פרעה בגזירתו "וכל הבת תחיון", הרי הגזירה היתה רק על הבנים להשליכם ליאור, והי' מספיק לומר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", ולמה הוסיף "וכל הבת תחיון"?

וענין זה מרומז ג"כ בעיקר הגזירה - "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", שהתוכן הפנימי בזה הוא שגזירת פרעה להשליך את הבנים ליאור, היתה לא רק הרג גופם, כי אם שרצה להטביעם בהנילוס שהי' העבודה זרה של מצרים (ראה תנחומא וארא יג. שמו"ר פ"ט, ט. ועוד).

וביאור ענין גזירת חינוך הילדים ברוח מצרים יובן בהקדים הטעם לזה שהנילוס הי' הע"ז של מצרים, דזהו מחמת ש"אין ארץ מצרים שותה מי גשמים, אלא נילוס עולה ומשקה" את השדות (ראה רש"י ויגש מז, י), ולכן חשבו המצריים את הנילוס למקור חיותם ולאלוקה שלהם. וטעותם היתה בזה שלא הבינו שאין הנילוס עולה ומשקה מעצמו ח"ו, כ"א הבורא ב"ה הוא הזן ומפרנס לכל, והנילוס הוא "כגרזן ביד החוצב בו" ואינו מקור לפרנסה מצד עצמו.

(ע"פ לקוטי שיחות ח"א עמ' 111 ואילך)