"והיה שמך אברהם" (יז, ה)

מה הקשר בין שינוי שמו של אברם ל"אברהם", לבין ציווי המילה שבא מיד אחר כך?

מצוות המילה ניתנה כדי לקדש את גופו של היהודי, שיש לו נטייה לטוב ולרע, במיוחד ע"י אבר המין, בגלל יצר העריות. לנטייה זו יש רמז בשם "אברם": אברם יכול להיות "אבר רם", ויכול להיות חס וחלילה "אבר מר".

לכן, מיד לפני שנתן לו ה' מצוה זו, שינה את שמו ל"אברהם", כדי להכניס את האות ה', שהיא רמז להקב"ה, ובכך לחזק את הנטייה ל'אבר רם' במקום 'אבר מר'.