בפרשתנו מובא שלפני שברך יעקב את בניו אמר להם "האספו ואגידה לכם את אשר יקרה אתכם באחרית הימים" (מט, א). ועל זה אמרו חז"ל "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה" (פסחים נו, א, הובא ברש"י עה"פ).

ולכאורה תמוה, הרי מובן שלא הי' ברצון יעקב לגלות את הקץ רק בכדי שיראו בניו שיודע הוא את הקץ, כי אם שרצה להפיק מכך איזו תועלת לבני ישראל. וכמו שנתבאר במקום אחר, שרצה יעקב לגלות להם שבאם ע"י עבודתם יבואו למצב ד"זכו", הרי הגאולה ממצרים היא עת הגאולה השלימה, וזה הי' מוסיף להם בעבודתם את ה', שהיו נזהרים ביותר שלא יגרום החטא והן בהוספה במעשים טובים בכדי לזרז עוד יותר את הגאולה השלימה (ראה בארוכה במקור הדברים שם נתבארו הדברים היטב). אך א"כ צריך ביאור, מה טעם "נסתלקה ממנו שכינה"?

ויש לומר הביאור בזה:

מבואר בספרים (ראה ד"ה ויגש תרס"ו וד"ה וה' אמר תרס"ז, ובכ"מ), אשר באופן כללי ישנם ב' סוגי עבודת ה', דישנה עבודת האדם מה שהוא עובד בכוחות עצמו, וישנה עבודה הבאה בכח הארת קדושה מיוחדת מלמעלה המסייעת לו לאדם בעבודתו. ושלימות העבודה היא דוקא בעבודה הראשונה, וע"ד מאמר רז"ל "אדם רוצה בקב שלו" (בבא מציעא לח, א), וכמובן בפשטות שישנה שלימות יתירה כשהאדם עובד את ה' בכוחו הוא, שאזי ניכר שזוהי עבודתו שלו, והעבודה נזקפת להאדם שעשה אותה בכוחות עצמו.

ובזה יובן הטעם שנסתלקה השכינה מיעקב בעת שביקש לגלות את הקץ. כי, באם הי' יעקב מגלה את הקץ (שהגאולה ממצרים היא היא עת קץ הימין, כנ"ל), אזי היו בני ישראל מתעוררים בחיות גדולה לעבודתם בכדי להביא זאת לידי פועל, אך אז לא הייתה זו עבודה עצמית שלהם, אלא הי' נרגש בגלוי שההתעוררות הגדולה והחיות שיש להם מגילוי היא המסייעת להם בעבודתם.

אך יעקב עצמו ביקש לגלות את הקץ משום שרצונו הי' שהגלות תסתיים מוקדם ככל האפשרי, שאף אם יחסר עי"ז בשלימות העבודה של בני ישראל (שהרי לא יעבדו בכוח עצמם), אך מאידך ייצאו בני ישראל מערוות הארץ ויבואו אל הגאולה השלימה במהירות הכי גדולה.