בישעיה (נח, יג) נאמר, וקראת לשבת עונג. ובמסכת שבת (קיח.) אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי, כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר, אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ, והאכלתיך נחלת יעקב אביך. והשל"ה (מסכת שבת פרק נר מצוה) כתב, לא נאמר כל המתענג בשבת, אלא כל המענג את השבת, כלומר שלא תהיה כוונתו של האדם לענג את עצמו, אלא יעשה את העונג לכבוד השבת. ובזוהר הקדוש (פקודי חלק ב דף רנב:) נאמר, בשמים ישנו היכל הזכות שבו מסדרין המלאכים את כל השולחנות של ישראל כשנכנס שבת. ואלף אלפין ורבוא רבבות ממתינים על השולחנות, ומשגיחין איך סדרו עונג שבת, אם ראה השולחן בכל מיני עונג, מברך השולחן וכל המלאכים עונים אמן, וכשלא ענג השבת, דוחין אותו השולחן החוצה למקום הנקרא נגע, הפך אותיות ענג ומקללין אותו. ובמסכת ביצה (טז.) תניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת. מצא בהמה נאה אומר, זו לשבת. מצא אחרת נאה הימנה, מניח את השניה ואוכל את הראשונה. והאלשיך הקדוש (שמות פרק לה) כתב, במה שאוכל מעדנים ומענג בדשן את עצמו ובשרו, הוא כאילו השכינה מתארחת ומתדבקת בו.