והנה, מפרטי דברי יוסף לשרי פרעה, ומאופן הנהגתו אתם, יש ללמוד הוראה נפלאה:

לאחר ש"גונב גנבתי מבית אבי", ונמכר יוסף לעבד, ואחרי כל זה עוד הושיבו אותו בבית האסורים ללא פשע ועוון, הי' אפשר לחשוב שבמצב כזה יהי' "ברוגז" על כל העולם, ובמיוחד על שרי פרעה, שהרי אחד משריו הושיבו בבית האסורים.

ואם כן, כאשר ראה יוסף את שרי פרעה "והנם זועפים" הי' אפשר לחשוב שלא הי' מתעניין בהם כל עיקר. יתר על כן, הרי מצב זה ששרי פרעה "הנם זועפים" לא הי' צריך לעורר אצל יוסף תמיהה, שהרי פשוט ששר הנמצא בבית האסורים יהיו פניו "זועפים".

אך למעשה　 לא הי' כן, וכאשר ראה יוסף את שרי פרעה ש"הנם זועפים" הנה מבלי הבט על מצבו וכו', התעניין במצבם, ושאל אותם "מדוע פניכם רעים היום", ובאם הוא יכול לעזור אותם במשהו.

ודווקא ע"י מעשה זה, שהתעניין במצבם של שרי פרעה, נהי' למשנה למלך, והציל את העולם כולו בשנות הרעב.

ומזה יש ללמוד עד כמה יש להתעניין בטובת הזולת.