בדברי אברהם לבני חת בתחילת פרשתנו כתוב "ויתן לי את מערת המכפלה גו' בכסף מלא יתננה לי" (כג, ט). ופירש רש"י "אשלם כל שווי' וכן דוד אמר לארונה בכסף מלא".

אברהם וגם דוד היו יכולים לקבל קנינם בחנם ובנקל, כי לאברהם מצינו שאמרו לו בני חת שמוכנים ליתן לו את המערה בחנם, וכן הי' יכול ליטלה "מן הדין" (רש"י פרשתנו כג, ד), וכן דוד אמר לו לארונה "כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חנם" (דה"א א כא, כד), אך הם לא רצו לעשות כן, אלא שלמו "כל שווי'".

והטעם לזה מובן ע"פ מה שכתוב בזוהר הקדוש (ח"ב קכח, א) שאם המצוות נעשות ב"ריקניא ובמגנא" (היינו, בלי יגיעה) לא נמשך ע"י המצוה "רוחא דקודשא" אלא צריך "לאשתדלא בי' כדקא יאות כפום חילי'" (יש להתייגע בו כראוי לפי כחו) וב"באגר שלים" (ובתשלום מלא). ולכן, גם מי שהוא יכול ללמוד תורה ולקיים את המצוות בלי עמל ויגיעה, בכל זאת עליו לדעת שצריך הוא "לקנות" את חלקו דווקא ע"י השתדלות ויגיעה, ורק עי"ז יש בעבודתו "רוחא דקודשא".

הרה"ת ישעיהו　חיים אברהם וזוגתו מרת אסתר　מרים שיחיו

מתוך בריאות, נחת והרחבה