בסד

א תשרי התשע"ה  ראש השנה – שנת שמיטה

"כל השביעין מתוקים מדבש " - לשנת השמיטה-  לע"נ יוסף בן סיניורו ז"ל נפטר ט"תשרי

------------------------------------------------------------------------------------------------------

עומדים אנו בראש השנה ובעיצומם של ימים קדושים וטהורים , עשרת ימי תשובה, וכמו כן בתחילתה של שנת השמיטה,  משום כך היינו מצפים אולי לאיזו תזכורת שקשורה לשנה מיוחדת זו  במהלך הקריאה

בראש השנה או בשבת שובה , ונראה על פניו שאין ממש איזכור מתאים לכך כמו לדוגמא , לראש חודש .

אך מסתבר שיש גם יש! , בפרשת האזינו "מתחבא"ה פ"ס "ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי , ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור".

הפ"ס מדבר בשבחה של ארץ ישראל ועל כך שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות והכל מתקבל  ישר מהקב"ה  בכבודו ובעצמו ,"מתנובת שדי , ומצור דבש אשביעך", רשי: "ומצור" השביעם דבש

שהלכו בדרכיו".

אך איך זה קשור לשמיטה ולשנה החדשה שהגיעה לטובה? , ועם כל המשמעות של ימים קדושיםא לו.

השנה אנו נציין כמו כן את יום כיפור שיוסיף את קדושתו על קדושת השבת , ובנוסף אנו זוכים לשלושה ימים של קדושה וטהרה[יומים רה"ש ושבת שובה -יומא אריכתא ]כל זה מוענק לנו ישירות מ ה" יתברך בראשיתה של שנת השמיטה תשע"ה הבעל"ט , כאמור  בפרשת האזינו  מוזכר  הפ"ס "ויניקהו דבש מסלע" שמתקשר למנהגי ראש השנה, למאכל תפוח בדבש או "דולסה", כמנהג שלוניקי, כל אלה מעצימים במיוחד בתחילתה של השנה את משמעותם של הדברים שנראים לנו בכל שנה רגילהכ "עוד מנהג," אך אם נשים לב ונתבונן פנימה אל הפ"ס  בראש המאמר נראה דבר מדהים מתוק ומיוחד.

דעת מקרא מפרש את הפ"ס "וינקהו דבש מסלע ", הקב"ה ידאג לאכילה ושתייה ללא טורח [בשנת השמיטה ובשנים הבאות אחריה ] דהינו דבש תמרים הגדלים באדמת סלעים משטבעה היא קשה לגידול , כך ארץ ישראל תהיה קלה בהקשר הוצאת פירות וכל זאת בתנאי "שמצור דבש אשביעך",השביעם דבש כשהלכו בדרכיו ,אז" ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור" ,מפרש המדרש , זיתים יהיו גדלים במקום הצורים כעצי תמר, ויעשו זית שמן ודבש.

ועוד שהתורה עצמה משולה לדבש" ומתוקים מדבש ונפת צופים":, מה הדבש אינו מזוהם כך גם התורה שנאמר "בצדק כלאמרי פי אין בהם נפתל ועקש"[ משלי ח].

כך אנו באכלנו את הדבש בראשית  הסדר בראש השנה הבעל"ט  מתוך ברכה לשנה טובה ומתוקה כמו כן שאר הברכות לשנה ללא "נפתל ועקש "ללא קשיים וסיבוכים בכל התחומים בחיינו ,אבל , כל זאת בתנאי שאנו הולכים בדרכי הקב"ה ולא מסלפים את דבריו , ובמיוחד בשנת השמיטה הבעל"ט בה אנו מצווים על עזרה הדדית גם לאביונים שבינינו שנאמר ,"ולא יחדל אביון מקרב הארץ ...נתן תתן לו ולא ירע ללבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה" אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך""[ פרשת ראה]

למילים "לא יחדל אביון בקרב הארץ" יש מלבד המשמעות הפשוטה של עזרה לנצרכים   ואי העמידה מנגד באי אכפתיות ,גם את עניין  העונשים שיהיו לישראל אם לא ילכו בדרכי ה" יתברך , " וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישועתו", גם משמעות  מיוחדת  [ בצורה הפוכה..]שלא חושבים עליה כשקוראים אתהפ "ס  "לא יחדל אביון מקרב הארץ,- לא יחדל ממצוות! לא יהיה אדם שלא יקיים את מצוותיו של הקב"ה ויתקרב  אליו במיוחד בשנה הזאת הבעל"ט  .

בראש הפרשה  מופיע הפ"ס " האזינו השמיים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי "  , השמיים  והארץ הם העדים של הקב"ה לגבי קיום המצוות של ישראל , ולמה דווקא שמיים וארץ שהרי הם דבר דומם? אמר להם משה" אני בשרו דם , למחר אני מת , אם יאמרו ישראל לא קיבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם? , לפיכך העיד בהם שהן קיימים לעולם"  בזמן שיבואו העדים ויתנו שכרם , הארץ תתן פריה והשמיים יתנו טלם , כנאמר בהמשך הפ"ס,יערוף כמטר לקחי "זו העדות שתעידו לישראל , תורה נתתי שהיא חיים לעולם כמו המטר שבלעדיו אין חיים.

השמיים וארץ הם העדים כמו שפרשנו לקיום המצוות  שאנו עם ישראל מצווים עליהם והם כלחיינו  ומטרתם , שכן האדם חי בחברה וזקוק גם לשאר בני מינו כדי לקיים את התורה ובעקבות כך גם את החיים עצמם...,ולא להגיע" וישמן ישרון ויבעט,"  מרוב טובה האדם במקום להודות לה", ולקרב  אחרים , עושה בדיוק הפוך! בועט בכל המוסכמות והמצוות !

בדיוק ההפך הגמור מאברהם אבינו עליו נקרא בפרשת ראש השנה

אברהם אבינו שהיה כידוע גר  , ועבד את הקב"ה עבודה שקשה לנו להבין היום[ לצערנו] ואנו מצווים ללכת בדרכיו, התחיל במעשי החסד  החל  בארוחה מלאכים שבישרו לו על לידת בנו יצחק ובהמשך במסירות נפש  בעקדתי צחק  שאודות לה הוא זכה בברכת ה"יתברך , עניין זה מופיע גם בפרשת האזינו בפ"ס "זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור  , שאל אביך ויגדך זקניך יואמרו לך" , מפרש הכלי יקר, "בינו שנות דור ודור" –עשרה דורות מאדם הראשון ועד נח ומנח עד אברהם אבינו שנאמר "אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו.[קהלת ח]".מפרש המדרש  שהקב"ה האריך חסד לדורות שקדמו לאברהם אבינו ועשו רע בעיניו כדוגמת  קין, דורה מבול ועוד , שהרי לכאורה  אפשר לעשות מה שרוצים בלי להענש... אלא למד מהדורות שקדמו לאברהם אבינו שנענשו בכך שהקב"ה הביא עליהם את מי המבול ,שכן למרות חטאיהם  הוא האריך להם חסד  עד  שבא אברהם וקבל שכר כולם  בכך שקרב אנשים לעבודת הבורא  וגמל חסד עםהזולת  ובכך נתברך בברכת הקב"ה" הכתובה בפרשת ראש השנה "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי  השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו ,והתברכו בזרעך  כל גויי הארץ ,עקב אשר שמעת בקולי", השפת אמת מפרש שאברהם אבינו התברך כאן בברכה יתרה על שאר הברכות ,שהרי זה די  תמוה, הוא כבר נתברך בכל הברכות כמו שכתבנו ,אז  איפה אם כן השכר על העקידה ?? , השכר הוא שכל הברכות שאברהם אבינו התברך היו בזכות מעשיו! , כתוב "עקב אשר שמעת בקולי , "עקב"  בדומה לעקב שאנו דורכים עליו, כך אנו לפעמים "מזלזלים" במצוות הפשוטות [ראה פרשת עקב], אבל , לא אברהם אבינו ! אברהם אבינו בחר לשמוע בקול הקב"ה  ולא לדוגמא כמו האדם הראשון ששמע בקול אשתו [למרות וברור שחיי נישואים הם בשיתוף פעולה ולא אחד נגד השני אלא אחד בעד ויחד עם השני  בעבודת ה" ]ולא כמו שאולהמלך שהעדיף את קול העם על פני דברי ה"  וכך הגיעו ל"וישמן ישרון " .

בפרשתינו מתגלה קשר נוסף ומדהים בקשר לחודש תשרי שהוא השביעי מניסן "לעולם שביעי חביב" לפי מסורת חז"ל מעשה העקדה היה בחודש השביעי שנקרא לפי ר" ברכיה" ירחא דשבועתא",דהיינו חודש שבו נשבע הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו , הדא הוא דכתיב,ויאמר בי נשבעתי נאם ה" ,ועוד שבפרשתינו מתקיימת ההתגלות השביעית המכוונת בעניינה להתגלות הראשונה בה אברהם אבינו נדרש לעזוב את בית אביו וזכה  לברכות" א: ואעשך לגוי גדול,ב: ואברכך,ג: ואגדלה שמך, ד: והיה ברכה,ה: ואברכה מברכיך,ו: ומקללך אאר,ז: ונברכו בך כלמשפחות האדמה , בדומה לברכה בהתגלות השביעית , אלא שכאן כפי שהזכרנו לעיל ,אברהם זכה בברכה יתרה , בכך שהוא עשה את רצון ה" יתברך בלב שלם ללא פקפוק, דבר שאנו מצווים לעשות .

מכל האמור הנ"ל אנו רואים כמהקדושה יש בחודש השביעי ובמיוחד השנה שהיא השנה השביעית - שנת שמיטה ועוד שיו"כ חל ביום שבת שיש בו קדושה כפולה.! אנו מצווים ללכת בדרכו של אבינו  הראשון , ולעבוד את ה" יתברך בלב שלם , בשמחה ובאושר , על עצם הזכות שיש לנו לעבוד אותו .
וכאן אנו מתחברים לפ"ס שהזכרנו  בראש הפרשה " ירכיבהו על במתי ארץ... ויניקהו דבש מסלע" לפי פירוש הספרי" ירכיבהו על במתי ארץ" זו תורה שנאמר ה"קנני ראשית דרכו" ,ויאכל תנובת שדי" זה מקרא, "ויניקהו דבש מסלע " זה משנה , מכאן אנו רואים שבמידה ונעשה את רצון ה" יתברך הוא ירכיב אותנו ויעלה אותנו במעלות התורה ובעקבות כך במעלות החיים שכן כידוע  התורה משולה לדבש .

 בראש השנה אנו כאמור אוכלים מאכלים המסמלים שנה טובה , כל זה נעשה למעננו, בשביל עצמנו , אנו תמיד מבקשים, בריאות, פרנסה, הצלחה ,זווג..מתענים כדי לצאת זכאים בדין ומקבלים קבלות טובות בל"נ  , אבל ... כל הזמן אנו רוצים שהקב"ה יעשה למעננו, אבל חוששים ממה שהוא יעשה לנו.., מתי עשינו אנו משהו  למענו?, בראש השנה אנו ממלכים את הקב"ה עלינו , אנו עסוקים רק בו  וזכינו השנה לשלשה ימים קדושים וטהורים ולמעשה  לשנה שלמה! בה אנו ממליכים אותו עלינו  "שנת שבתון תהיה לארץ" ,בשנה הזאת הבעל"ט אנו מראים כמה אנו באמת רוצים בו וקשורים אליו , אם רק נלך בדרכו שלאברהם אבינו שעמד בעשרה ניסיונות , קרב אנשים לתורה ולמצוות ודאג שלא יהיה אדם שלא יכיר את הקב"ה וכך האדם  יתקרב אליו , "ואז -לא יחדל אביון מהארץ"[  לא יהיה אדם אביון מקיום מצוות] . שכן אברהם  אבינו חי את כל חייו למען הקב"ה ובעקבות כך הוא זכה שהקב"ה הרכיב אותו על במותי ארץ "ויניקהו דבש מסלע", שכן ברגע שאנו חיים את חיינו לפי מצוות הקב"ה  בלב שלם , [לא מן הפה ולחוץ..] אלא ממש  באותה נשימה, אנו לא אמורים להרגיש עול וקושי [למרות שיש כזה ..אך זה מעצת היצר הרע.] אלא כמו שהזכרנו שמחה ואושר , אנו מקבלים ישירות ממנו  יתברך את כל טוב מידותיו וטובו עצמו שהוא אין סופי, ואז אנו זוכים לחיים טובים ומאושרים ביחד עם אבינו מלכנו   שיחדש עלינו שנה טובה מתוקה,מבורכת , קדושה וטהורה, ולחורף טוב , שנזכה לנצל שנה זו לחיזוק והתעלות בתורהה קודשה וכך נגיע ל"וינקהו דבש מסלע" בדיוק כמו הדבש [ או דולסה]  בכל תחומי חיינו ולבניין המקדש . אמן