בס"ד

האם כלישראל כהנים?  -

 לע"נ יצחק בן סיניורו, סיניורו בת אסתרא, אריה ווליש  בן שבתאי ז"ל

-----------------------

"ולאתחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל וכך פסק הרמבם:כל בית ישראל מצווים על קידוש ה,"  הגדול הזה,שנאמר" ונקדשתי בתוך בני ישראל" ולא תחללו את שם קדשי".

אבן עזרא מבארבפירושו לפסוקים האלה כשייכים למצוות הכהנים שבהם מסתיימת פרשת המצוות המיוחדות שנתנו לכהנים ולישראל  מצווה שנפתחת בפסוק "דבראל אהרון ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי ".

חז"למחזקים את הענין וסוברים שהפסוקים הללו חותמים את פרשיות הקדושה שנאמרו לכל ישראל ובכללם כאמור , הכהנים.

אך מה כוונתהתורה בכך שסמכה את קדושת ישראל לקדושת הכהנים ?

עוד תמוהאיך קשור הענין של קדושת ישראל והכהנים לענין של , "שור או שה אותו ואת בנו     לא תשחטו ביום אחד"?

הוראה זומפורשת בהלכה במובן זה :ביום שאתה שוחט את הפר האב או את האם אל תשחט  גם את ולדה - העגל , צו זה חל גם במקרה הפוך, מה טמון בענין זה ?

תחושתעליונותו של האדם גורמת לו לחשוב שהיקום על כל מכלוליו הוא הדום לרגליו , זה גם מתקשר עם פרשת המועדות הסמוכה  לעניין זה,בו מצווים ישראל לקדש את המועדות  ולקבוע את מועד כל חג וחג כאמור בתחילת הפרשה

"דבראל בני ישראל ואמרת אליהם מועדי ה," אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי".

על כךמוסיף המדרש "אם קראתם – מועדי- אם לא אינם מועדי "-לפנינו  אם כן הצהרת כוונת שיתוף פעולה בינינו לבין הקב"ה,אם כן  מה הבעיה אם  הענין של ",לא תשחטו אותו ואת בנו ביום אחד"? הרי לפי עניין קביעת  מועדי ה",יש עליונות לאדם!.

התורהשניתנה לנו ע"י הקב"ה היא  תורתחיים, "וחי בהם" , המצוות ניתנו לנו למטרה מסויימת, לא סתם הקב"ה נתן לנו מצוות, בזכותם אנו מגיעים לדרגה של,ו"קדשתנו במצוותיך ",אך ברגע שאנו סוטים מדרך התורה אנו מאבדים את יעודינו העיקרי להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ומגיעים למצב של חילול ה".

 דוגמא לכך מצויה בפרשה בעניין הכהניים שאסורים להקריב בעלי מומים "כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם" -"דבר שרבותינו ראו את הפסוקים הללו כמתיחסים לכלל ישראל ולמדו מכאן את מצוות קידוש ה".

"הרמבםמחזק את הענין שפסוקים אלו מיועדים לכלל ישראל כמו לכהניים כדי לומר שכשם שהכהנים מצווים לא לחלל את קדשי המקדש ,כך עם ישראל מצווה לא לחלל את שם ה" כנאמר בהמשך הפ"ס" לא תותירו ממנו עד בוקר אני ה,", ושמרתם את מצוותי," כלומר "אין מעבירין על המצוות ", הכוונה , לא להוסיף או לגרוע ממצוות התורה  אלא לקיימם בלב שלםו כך לא להגיע למצב של "לא תחללו את שם קדשי,"- לעבור על דברי מזידין .

מפרשהשפתי חכמים, " מי שרוצה להעבירך על הדת אל תשמע לו אלא מסור עצמך וקדש את שמי",ואל תחללו את שם קדשי בפעולות מגונות וחסרות , דבר זה מקשר אותנו עם עניין לא תשחטו אותו ואת בנו ביום אחד כלשון המדרש,

"כי מאזומתמיד אסור לנו לאכול את דמם של בעלי החיים "כי הדם הוא הנפש",ואמנם את בשרם אנו אוכלים אך את דמם  אין אנו אוכלים כי אין ראוי לבעל נפש   [האדם] לאכול בעל נפש{הבהמה]כי הנפשות כולן שייכות לאל " ,כי צער בעלי החיים גדול מאוד ואין הבדל בין צער האדם וצער בלי החיים והיתירה התורה לאכול את בשר בעלי החיים לצורכו של האדם בלבד שעל ידי כך הוא יעבוד את ה " בשמחה .

 שכן אמנם יש לאדם עליונות כאמור , אך לא לדבר שררה או פעולות לא מוסריות  כמו פרשת המקלל  בסוף הפרשה ,שחילל בזה את קדושת ה", המקדש וישראל ,ומתוך חמרת עונשו אנו מבינים מה נשגבה ונעלה היא קדושתו של ה " יתברך ומתוך חילול שמו ע"י קללה אנו מגיעים גם לרצח אדם ומשם,"ללא תשחטו אותו ואת בנו ביום אחד".

שכן אנו מצוויםללכת בדרכיו ומידותיו של ה " יתברך ,"מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אך אתה חנון"[ יג מידות]  ,וכך,אנו מתקדשים ישירות בקדושתו ,שכן המפגש עם הקב"ה אינו מתקיים במועדים או במקדש בלבד אלא בכל שלב ושלב בחיינו ומתוך שכל הקדושה אינה שופעת אלא מ -ה,"יתברך ,אם לא נלך בדרכיו נגיע להיפוכה של קדושה זו.

הרב  קוק זצ"ל מחזק את מעלת קידוש ה"באומרו :"עיקר מעלת הקדושה היא שיתרומם האדם לשים מגמתו ומעיניו לכבודו שלאדון העולמים יתברך והשלמת רצונו, על כן עיקר העבודה היא להשלים את הכלל , לזכותו ולהיטיב לו."

דבר זהנעשה  בנוסף לקיום מצוות התורה גם ע"י התפילות שהם בימינו במקום הקורבנות שהיו הכהנים מקריבים במקדש [שיבנה במהרה]כדילכפר על ישראל, ולכן צריך להשלים את כנסת ישראל ולהכלל בתוכה על מנת שייטב לה, ולנו

  וכך ע"י קיום מצוות הקב"ה והתפילות בציבור  אנו משרים את שכינתו בינינו  ,שכן כאמור פרשיות הקדושה נאמרו לכלל ישראל ככתוב "ואתם כהני ה" תקראו" ,שכן בקיום המצוות הגדולות הללו והליכה בדרכי היושר והמוסר התקין כלאחד מישראל הרי הוא ככהן לפני ה" יתברך , המתקדש ומתברך  ישירות  מקדושתו יתברך .