ביום כיפור במנחה קוראים בפרשת העריות. לכאורה זה תמוה מאוד, ביום קדוש כ"ך זה מה שקוראים? עריות שכל אדם נורמלי מתרחק מהם כך שזה דווקא היה אמור להיות רחוק ביותר ולכן אין להביאו אלא דברים שביומיום?- מביאים בשם האבודרהם: 'ומה שקורין בפרשת העריות אומר הטעם במדרש: רבונו של עולם אתה הזהרתנו שלא לגלות ערוה, אף אתה לא תגלה ערותנו ותכפר לנו. ויש אומרים טעם אחר, לפי שנפשו של אדם מתאוה להם ובני אדם נכשלין בהם כל השנה וגם ביום הכיפורים... וכל מי שיש בידו אחת מהן יפרוש ממנה ויחזור בתשובה ויתכפר לו'. ניראה להוסיף שאפשר עוד לומר, שהנה ביום הכיפורים אנחנו מתעלים להיות כמו מלאכים, וזהו כמו לפני חטא עץ הדעת. לכן בקריאה האחרונה שביום זה, אנו קרובים לדרגת מלאכים ולכן באים להתחבר למדרגת קודם החטא, כדי לתקן את העולם, לחבר אותנו לחלק המושלם בקודש, כמו שיהיה לעתיד לבא (ביוה"כ אומרים בשכמל"ו בקול כעין לעתיד לבא, שאנו כאילו כולנו בביהמ"ק ככה"ג, ושם זה מעל הזמן..). לכן קוראים בפרשת העריות, כיון שגם עץ הדעת השפעתו המיידית היתה בהקשר זה "וידעו כי ערומים הם" (בראשית ג,ז) מימלא זהו הפרצה של עץ הדעת שממנה ממשיכים לכל העברות. לכן ביום הקדוש שבו אנו מתעלים מעל החטאים אנו פועלים לסתום את הפירצה הזו, כדי לבטל את כלל העברות בעולם (שבאים בעקבותיה) ולכן קוראים דווקא בעריות. עוד ניראה, המיוחדות שיש ביום זה, ביוה"כ, הוא משתי סיבות: הלוחות השניים (תענית ל,ב) ומילתו של אברהם (פדר"א כט), והנה שני אלו קשורים לעריות. ברית המילה יש לה השפעה להורדת יצר התאוה למין (כידוע מהרמב"ם). והלוחות השניות ניתנו בעקבות שבירת הראשונות בשל העגל, ואת העגל עשו יחד עם עריות "ויקמו לצחק" (שמות לב,ו) ופרש"י 'יש במשמע הזה גלוי עריות' וכו', כך שקשור בעריות, וזה לא במקרה אלא ניראה שזו היתה סיבת העגל, כמו שאמרו חז"ל 'אמר רב יהודה אמר רב: יודעין היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש ולא עבדו עבודת כוכבים אלא להתיר להם עריות בפרהסיא' (סנהדרין סג,ב), מימלא תיקון העגל קשור בתיקון העריות. לכן כיון שיש בשורשו של יוה"כ את העניין של כפרת עריות, קוראים בזה ביוה"כ לומר שזהו שורשו של יום קדוש זה. ואולי אפשר שזה משום: 'תנא דבי רבי ישמעאל: הרואה קרי ביוה"כ ידאג כל השנה כולה, ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא' (סנהדרין פח,א) רש"י מסביר 'ואם עלתה לו שנה - שלא מת מובטח לו שמעשים טובים יש בידו שהגינו עליו ובן עולם הבא הוא' ניראה שלכן מרמזים בקריאה שאם יצא לו קרי (שזה קשור לחיבור בינו לבינה) שישוב בתשובה שלמה, ולכן מרמזים להתרחק מעניינים שקשורים לעריות, והאדם ישוב בתשובה שלמה וישלים שנתו ויזכה לעוה"ב, ואף אנחנו כמותו מתעלים בתיקון קשר לעריות, וניזכה להחשב בעלי זכויות גמורים עד הבטחה להחשב בן עוה"ב בשלמות.