מצוות הקהל- האם גם השנה אפשר? לראש השנה לע"נ יוסף בן סיניורו ז"ל
בס"ד , ערב ראש השנה התשע"ו , "שנת הקהל "
דבר תורה לראש השנה תשע" ו ולפרשת וילך
ו" תשרי לע"נ יוסף בן סיניורו ז"ל
מצוות הקהל- האם גם השנה אפשר?
----------------------------------------------
בפרשת השבוע " וילך",מופיע הפ"ס ,"
מקץ שבע שנים במעד שנת השמיטה בחג הסוכות , בבוא כל ישראל לראות את פני ה"
אלהיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד
כל ישראל באזניהם".
כיצד אפשר לראות את פני ה" ? הרי " לא יראני האדם וחי?
השנה תשע"ו השנה השמינית ,היא
" שנת הקהל" ,כתב הרמב"ם:"מצוות עשה להקהיל את העם כל איש ישראל , אנשים נשים
וטף[חוטב עציך עד שואב מימך ..]בכל מוצאי שנת השמיטה בעלותם לרגל ולקרות באוזניהם מן התורה פרשיות שהם
מזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת ".
כנאמר בפרשה" הקהל את העם
האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את
ה" אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת"
מעמד הקהל הידוע היה גם במעמד הר
סיני ובו כרתנו ברית עם ה" יתברך
" יום אשר עמדת לפני ה" אלהיך בחורב באמר ה" אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים.."
בזמננו אין לנו מלך [ מלבדו יתברך]
ונשאלת השאלה האם אפשר לקיים את מצוות הקהל גם השנה ? ואם כן איך בדיוק? ולמה רק בשנה השמינית
להתחזק במצוות ולא כל שנה ?
במעמד הקהל המלך היה קורא ב" פרשת
המלך" , שהיא קטעים מספר דברים
שכוללים את פרשת "ואהבת " ,"
והיה עם שמע" ,עשר תעשר"," כי תכלה", ופרשת "הברכות
והקללות" .
בפרשת המלך היו מופיעים גם הפסוקים, "רק
לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס. וה" אמר לכם לא
תספון לשוב בדרך הזה עוד .. ולא ירבה לו נשים ,ולא יסור לבבו ,וכסף וזהב לא ירבה
לו מאוד",..והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר ... והיתה עמו וקרא בו כל
ימי חייו למען ילמד ליראה את ה" אלהיו
לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם, לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצווה ימין
ושמאל"[דברים יז].
אנו רואים עד כמה המלך צריך לשמור על
צניעות ופרופורציות בכל הנוגע לתפקידו הרם מעלה , כיוון שהוא מעביר את דברי
ה" יתברך אלינו ,ואנו אמורים ללמוד ממנו צניעות, ויחס בכבוד לזולת , וכמובן
"לא ישיב את העם מצרימה" , לא להחטיא את העם בדרכי המצרים שמשם גאלנו הקב"ה, ולרחוק מכל מה שמסמל את
התועבה המצרית ,וכן ללמוד על הביטחון ב ה" , ממכות מצרים " לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי".
מעמד ההקהל היה מלא הוד והדר
והיה מתקיים בבית המקדש [שיבנה במהרה] , פרשת המלך , באה כאמור לחזק את האמונה בה" יתברך ובמצוותיו , מה שאנו
לומדים מעקדת יצחק שאנו קוראים בראש השנה
שהייתה לפי המפרשים בדיוק באותו מקום
, הר המוריה , בפרשת ראש השנה
מופיע מעמד דומה למעמד הקהל , והוא "משתה
יצחק" , שערך אברהם אבינו" ביום הגמל את יצחק" , מפרש המדרש רבא, ",בהגיעו ל יג שנים וביום שנגמל מיצר הרע", מן הסתם
לא הייתה זו סעודת הוללות חלילה, אלא סעודת מצווה כדת וכדין, גם אם לא נערכה במקום
המקדש , יש לה מעמד דומה .
אנו למעשה גם כן מקיימים מעמד "
הקהל" בראש השנה בו אנו ממליכים את
הקב"ה עלינו מחדש[בכל יום יהיו בעיניך כחדשים],אך איך אנו בדיוק ממליכים
" דבר" שנמצא בכל מקום, מה אנו שולטים על השמיים?
כאשר אדם ממליך את ה" על עצמו הוא כן יכול להמליכו
גם על השמיים! מי שמאמין שהקב"ה שייך לחייו מנהיג ומשגיח " כי לית אתר
פני מיניה". יכול לומר," מלוך על כל העולם בכבודך" .
הבה"ג מפרש שאנו צריכים להפנים כל רגע ורגע שכל חיינו מונהגים
ע"י הקב"ה , המשמע, לחשוב עליו בכל רגע ובכל מעשה[עד כמה שאפשר] אך זה
אולי קצת " מעיק" ,מה? בכל דקה לחשוב עליו ? אין רגע מנוחה? לא!
למעשה אין! אך דבר זה צריך לשמח אותנו על היותנו יצירי כפיו של ה"
יתברך ועל הנשמה האלוקית ששרויה בנו ,זוהי
המלכת הקב"ה עלינו!
הדבר
דומה [להבדיל] לאדם שמחכה לארוסתו
וליום חתונתם , הרי כל דקה הוא יחשוב על
הרגע של מימוש אהבתם[בקדושה כמובן] בדומה לכך
שאנו משולים לכנסת ישראל
-לכלה , והקב"ה לחתן, ויום הכיפורים הוא יום חתונתם , כל רגע מארבעים היום החל מראש חודש אלול, אנו
חושבים עליו ומתקרבים אליו ורוצים שהוא יסלח ויכפר לנו ורק נהיה תמיד שלובים אחד עם השני [להבדיל שוב
מבשר ודם] והשיא אם כן הוא ביום ראש השנה ,
יום המלכת הקב"ה עלינו – " חזרה גנרלית לחתונה שתערך ביום כיפור! [ גם אורך התפילות זהה אם מחברים את
שני הימים של רה"ש הם מקבילים ליום כיפור.. " והם למעשה יום אחד ,"
יומא אריכתא".] .
דבר זה גם מתקשר לפ"ס
שהמלך היה קורא במעמד ההקהל " " ואהבת את ה" אלהיך בכל לבבך בכל נפשך
ובכל מאודך, והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך ושיננתם לבניך
ודיברת בם בשבתך בבית ובלכתך בדרך", .. ובפרשת " והיה עם שמע "נאמר,
בלשון רבים ," והיה אם שמע תשמעו אל
מצוותי אשר אנכי מצווה אתכם היום
... ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש...,
ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם ולמדתם אתם את בניכם"...ממש המלכת הקב"ה בכל
יום ! , אך איך למעשה " שמים" את דברי ה" על לבבנו ? ואיך
בדיוק כולנו יחד אמורים " לשים" את דברי ה" יתברך על נפשנו כל יום
ויום?
אומר המדרש , איזוהי עבודה שבלב? זוהי
התפילה, ועוד שבזמננו שאין המקדש קיים [ שיבנה במהרה!] התפילה היא במקום הקרבן ,
עיקר התפילה היא העמידה מול ה" והרגשת התלות בו , זוהי גם הכוונה למילה"
ושמתם " ברבים ,כיוון שאנו למעשה מקיימים את מצוות ההקהל בכל פעם שאנו
מתאספים לתפילה בציבור , ומקבלים אז את
עול מלכותו, מה שמתקשר לפ"ס " וקשרתם אותם לאות על ידך והיו לטוטפות בין
עיניך" , התפילין הם האות שמשדר ומקשר
בינינו לקב"ה כל יום ,ובעצם
הנחתם האדם מקבל עליו את עול מלכותו יתברך
ומקבל ברכה ישירות ממנו יתברך, את
"ההקהל" אנו מציינים גם בתפילות יום כיפור בו אנו דומים למלאכים ונקהלים
כולנו אנשים נשים וטף כדי לבקש סליחה ומחילה מריבונו של עולם יחד עם קריאת עשרת הדיברות , כמו גם בזמן
סעודות שבת וראש השנה עם כל "הסימנים"
,ואת החגים שיבואו לטובה, וכמובן בזמן סעודות מצווה ,כגון ברית מילה שהיא אות
בגופנו לברית עם ה" יתברך, כל אלה ועוד מצוות שמתקיימות בציבור כמו שיעורי
תורה וכו" הם בעצמם מצוות הקהל !.
כמצוין לעיל בפרשת "שמע
" אנו רואים שיש גם לשון יחיד , האם יש
גם מצוות הקהל ביחיד? מסתבר שכן!
בזמן שאדם מקיים מצווה ביחיד כגון ,
נטילת ידיים או ברכה על מאכל מסוים, וגם בזמן שהוא נאלץ להתפלל ביחיד , בעצם
המצווה שהוא מקיים נברא מלאך טוב שמברך אותו ואת האבר שקיים את המצווה[ היד, הפה
שברך,וכן כל גופנו במצוות הסוכה ] ושניהם מתברכים
גם יחד מבורא עולם שמשרה את שכינתו עליהם, וזוהי למעשה מצוות ההקהל של האדם הפרטי!,שכן
שכר מצווה-מצווה, בלשון "צוותא".
החיוב במצוות הקהל חל על כל ישראל וגם על
הטף, שנאמר, " ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ה" אלקיכם כל
הימים",ומרגלית טובה נמצאה לנו בעניין זה , שאמרו חז"ל, אנשים באו
ללמוד,נשים לשמוע, וטף למה בא? כדי לתת שכר למביאיהן ,שכן התועלת בהבאת הטף הוא
לעורר את הוריהם להביא אותם כדי לטעום את החוויה של מתיקות התורה ויראת ה" ,מחשבה
זו על חינוך הדורות הבאים גם על ידי המחנכות אותם בבתי הספר ליראת ה" יתברך יחד עם הוריהם
היא הראויה לשכר ועליה אמר ר" יהושע שהיא "המרגלית "הטובה .
את מצוות ההקהל מחזק הפ"ס,
שיוויתי ה" לנגדי תמיד" , בכך שפשוט " נלך" יחד עם הקב"ה כל רגע בחיינו וכך תהיה "יראתו
על פנינו לבלתי נחטא" ,במיוחד בימים אלא של עשרת ימי תשובה ושבת שובה שניתנו לנו אודות לעמידתו של אברהם אבינו בעשרת
הניסיונות , עלינו ללכת בדרכו שהייתה עבודת ה" בשמחה ואמונה גם שלא
הבין בדיוק את המטרה ,כעקדת יצחק שהייתה ניסיון ענקי, ולזכור שבתחילת דרכו לא היו
לו בנים ,ורק אחרי שהוא התחזק באמונתו ב ה "הוא זכה לדור ההמשך,
כך, אם נתחזק באמונה בקב"ה ונקיים את מצוותיו, אם " בשבתך ביתך או בלכתך
בדרך", כפ"ס" עבדו את ה" ביראה וגילו ברעדה" , אנו נקיים למעשה יחד עם כל מצווה גם את " מצוות ההקהל"!
, בכך שנקיים את המצוות, באמונה , בשמחה
ובלב שלם , בכך שיש לנו את הזכות להיות
במחיצת הקב"ה ,"שמלא כל הארץ כבודו ", ויחד עם זאת בתמימות ,"
תמים תהיה עם ה" אלהיך" , לא לדרוש ולא לחשוב , מצווה כזו לקיים או לא
....אלא לדעת שכל מצווה נועדה לקיים את
עולמו של ה" יתברך ,שכן ," לא לתוהו בראה" , ובמיוחד עלינו לזכור זאת שאנו שיוצאים מתקופת החגים
לימי החול הארוכים , וזו הסיבה שהמלך היה
דורש בסיום שנת השמיטה שהייתה שנת קודש ללימוד התורה , כדי שהעם לא ישכח את ה" יתברך במהלך השנה , כך גם אנו נתחזק בימים אלה בתורתו הקדושה , ואם נשים את דמותו של הקב"ה תמיד מולנו נהיה עטופים בקדושתו יתברך בכל רגע ! שכן בני מלכים אנחנו , ונזכה לשנה טובה ומתוקה , שנת קיבול תפילות וכתיבה וחתימה טובה בברכת ה" יתברך
