"לא טוב היות האדם לבדו" (ב, יח)

ה' אומר שלא טוב שאדם יהיה לבדו, ומכאן שהאשה היא "טוב" בשבילו.

בזה אפשר להסביר מדרש תמוה  (בראשית רבה ט, י): "'טוב מאוד' (בראשית א, לא) - זה מלאך המוות".

לולא יצירת האישה היו שתי אפשרויות: (א) שהאדם  יאכל מעץ הדעת, וימות באותו יום, והעולם לא ימשיך, ולא יהיה צורך במלאך המוות. (ב) שהאדם לא יאכל מעץ הדעת, ויחיה לנצח, וגם אז לא יהיה צורך במלאך המוות. לעומת זאת, עכשיו שנוצרה האשה, היא תתן לו מעץ הדעת, ויאכל, אבל לא ימות מיד כיוון שהאשה פיתתה אותו (כפי שהסברתי במקום אחר - https://www.shoresh.org.il/hidush/hidush.asp?id=1293), אלא ימות ע"י מלאך המוות בבוא זמנו, וגם בנים שיוליד יומתו על ידי מלאך המוות. אם כן, מציאות מלאך המוות בעולם היא בזכות יצירת האשה.

לכך רומז המדרש שעושה משוואה בין ה"טוב", שנאמר באשה, למלאך המוות, שבא לעולם עקב יצירת האשה.