הרב עובדיה יוסף זצ"ל הופיע בחלום: "תוך 20 יום תהיי בהריון"

נעמי ושלמה (השמות המלאים שמורים במערכת), זוג דתי המתגורר בבית ישראל בירושלים, ניסו להרות במשך חמש שנים. בשנים האלה הם רצו מרופא לרופא וניסו את הטיפולים הכי מתקדמים ואת מיטב הסגולות לפוריות – ללא הצלחה. עד ליום בו נעמי החליטה שהיא הולכת לקברו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ולא עוזבת את המקום עד שתפילותיה יתקבלו. שלושה שבועות לאחר מכן היא קיבלה את הבשורה שכל כך ציפתה לה: "את בהריון".

השבוע יחול יום הולדתה הראשון של בתם הקטנה, שירה. לכבוד המאורע המשמח, הם מבקשים להודות לבורא העולם על המתנה שקיבלו, וגם לשתף את קוראי "הידברות" בנס שאירע להם.

"התחתנו לפני כשבע שנים", מספרת נעמי. "כמו כל זוג צעיר, קיווינו להקים משפחה, והיינו מאוד אופטימיים. אבל הזמן עבר ולא נכנסתי להריון. חשבנו שזה יעבור, אבל עברו שנתיים ושלוש. בינתיים לכל שאר החברים נולדו ילדים, ואנחנו נשארנו באותו מקום. הבנו שאנחנו לא כמו כולם.

"ככל שהזמן עבר כך חשתי יותר עצבות. זו הייתה התקופה הקשה בחיי. אי אפשר לתאר את הכאב. בכל מקום מזכירים לך שאין לך ילדים. כשאת פוגשת חברות והן מדברות על הילדים שלהן, באירועים משפחתיים כשכולם מתעניינים ומאחלים "בקרוב אצלך", ואפילו כשהייתי הולכת ברחוב ורואה ילדים משחקים, או נשים בהריון. זה היה צער שלא הצלחתי להתחמק ממנו. בכל מקום היו תזכורות כואבות למצב שלי".

נעמי ובעלה התפללו הרבה, הלכו לרבנים לקבל ברכות, נסעו לקברי צדיקים וניסו את כל הסגולות. במקביל, הלכו לטיפולים רפואיים. "זה התחיל עם טיפולים קלים, וכשאלה לא עבדו ניסינו טיפולים יותר קשים ויותר כואבים. הייתי מוכנה לסבול את הטיפולים הקשים ביותר כדי להרות. עברתי סדרות רבות, אך לצערי שום דבר לא עזר. בעלי תמך מאוד לאורך כל הדרך ותמיד האמין שנצליח, אבל אחרי יותר מחמש שנים ללא ילדים כבר התייאשתי. המשכתי ללכת לרופאים, אבל בתוכי איבדתי את התקווה להיות אמא.

אז הגיעה נקודת התפנית בחייהם של נעמי ושלמה. "יום אחד הציעה לי אחת השכנות לארח בביתי הרצאה לנשות השכונה מפי רבנית. היא הציעה דווקא לי, כי הבית שלי כנראה היה היחיד בכל הבניין בו אין ילדים שיפריעו. כמובן שהסכמתי והזמנתי את השכנות ואת החברות. הרבנית העבירה שיעור מרתק על חשיבות הצניעות של נשות ישראל, במיוחד בדורנו.

"בסוף השיעור שיתפתי את הרבנית בבעיה שלי. היא אמרה לי דבר שאני לעולם לא אשכח: "יקירתי, ה' מנהיג את העולם בדרך של מידה כנגד מידה. אם את רוצה שבורא העולם יעשה עבורך מעשה שהוא מעל הטבע – את צריכה להתעלות מעל הטבע שלך. רק ככה זה עובד". היא סיפרה לי שעשרות נשים שהיא הכירה ראו ישועות גדולות לאחר שהחלו להקפיד על לבוש צנוע על פי גדרי ההלכה".

מה חשבת על ההצעה הזאת?

"הרבנית פגעה בול בנקודה שהייתה לי מאוד מאוד קשה. ידעתי ביני לבין עצמי שיש לי עוד הרבה מה לשפר בכל הקשור לביגוד צנוע, אבל פשוט לא הייתי מסוגלת. הייתי מוכנה לעשות הרבה דברים אחרים, רק לא לשנות את הלבוש שלי. מבחינתי זה היה כמו להקריב חלק מעצמי. אבל למרות הקושי הרב אזרתי כוחות והחלטתי ללכת על זה. באותו היום קבלתי על עצמי להתחיל ללכת רק עם חצאיות ארוכות עד הקרסול".

וזה עזר?

"כשאני מסתכלת אחורה ומחברת את הנקודות אני מבינה שזו הייתה פריצת הדרך שלי. מאותו הרגע בו התעליתי מעל הטבע שלי, הדברים החלו לזוז בכיוון שונה".

"רציתי להפרד ממרן באופן אישי"

כמה ימים לאחר מכן, בט' בכסלו, סיפרה לנעמי חברה מהעבודה שזוהי עת רצון, היום התשיעי בחודש התשיעי, וכדאי מאוד להתפלל ביום הזה ובמיוחד בשעה התשיעית של היום. היא גם סיפרה לה שמתארגנת תפילה גדולה מעל קברו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל".

נעמי ביקשה מחברה בעבודה להחליף אותה, ויצאה לבית העלמין סנהדריה. "תמיד הרגשתי קשורה לרב עובדיה יוסף זצ"ל. הוא היה המנהיג הרוחני בבית בו גדלתי. כל הבית התנהל לפי פסקיו והלכותיו. הרגשתי שהוא כמו אבא עבורי. כשהוא נפטר ממש בכיתי. כאב לי מאוד. לצערי לא זכיתי לקבל ממנו בחייו ברכה אישית עבור פוריות. כעת הייתה לי הזדמנות להתפלל על קברו. רציתי להיפרד ממנו באופן אישי ולבקש את עזרתו.

"כשהגעתי לבית העלמין, הופתעתי לגלות המולה. זה היה קצת יותר מחודש לאחר פטירתו של הרב, והרבה אנשים הגיעו להתפלל בתאריך המדובר, כולל רבנים גדולים. הלכתי לאזור של הנשים, כיסיתי את העיניים עם הסידור והתחלתי להתפלל. בלי שום הכנה מיוחדת. פשוט דיברתי מהלב.

"זו הייתה תפילה שונה לחלוטין מכל מה שהתפללתי עד אותו יום. כאילו שמשהו השתחרר בתוכי בעקבות הקבלות שקיבלתי על עצמי. הצלחתי להוציא מעצמי זעקה גדולה למרות שהתפללתי בלחש. במשך דקות ארוכות בכיתי מקירות ליבי. האמנתי בכוחו וגדולתו של הרב. התחננתי אליו שיעזור לי ושיתפלל עלי שם למעלה. אמרתי לו שאני כבר לא יכולה עם הטיפולים האלה ושאני סובלת. אמרתי לו שאני חייבת את עזרתו. שאני רוצה להיות אמא. הרגשתי ממש קרובה. זו הייתה התפילה העוצמתית בחיי".

לאחר מכן נעמי חזרה הביתה, והמשיכה את חייה כרגיל, לכאורה. "באחד הלילות חלמתי שאני בבית כנסת היזדים בירושלים. זהו בית הכנסת המפורסם בו מרן נהג להעביר את שיעוריו מדי מוצ"ש. אמנם ישנתי, אבל הייתי במצב של עירנות גבוהה. כמו חלום בהקיץ. זה ממש לא היה חלום רגיל. הוא היה ברור וחד. בחלום, היה אירוע חגיגי באולם ומרן היה נוכח. הוא ישב בשולחן הכבוד עם גלימתו המוזהבת ודרש דברי תורה בפני הנוכחים. אני זוכרת כל פרט, אפילו את פרצופיהן של הנשים שעמדו לידי בעזרת נשים.

"עלה בי רצון עז לגשת לרב ולבקש את ברכתו, אבל התביישתי מאחר והוא היה בצד של הגברים. בשלב מסוים לא יכולתי יותר. הייתי חייבת לפרוק את הכאב שלי. כיסיתי את עיני והתחלתי לרוץ לעברו מבלי להביט ימינה ושמאלה. הגעתי לרב בסערת רגשות וביקשתי את ברכתו. הוא שאל אותי: "במה את רוצה שאני אברך אותך?” הופתעתי מהשאלה שלו. הרגשתי כל כך קרובה אליו וחשבתי שהוא יודע. "אני רוצה ילדים!" עניתי.

מרן הקשיב לדברי ואז אמר: "אני גוזר שתוך עשרים יום תהיי בהריון". מיד לאחר מכן התעוררתי.

כשנעמי התעוררה בבוקר, מיד סיפרה לבעלה על החלום. "זה חיזק אותי מאוד. היה ברור לשנינו שקרה פה משהו חריג, כי אני לא אחת שחולמת חלומות בדרך כלל. זה נתן לנו תקווה חדשה לקראת הטיפול האחרון בסדרה הנוכחית.

"ניגשתי ללוח השנה – ונדהמתי"

אבל כשנעמי ובעלה הגיעו לטיפול, קשיים לא צפויים החלו לצוץ. "הרופאה הודיעה לפתע שלמרות כל הטיפולים שעברתי באותו חודש, היא נאלצת להמליץ שלא לעבור את הטיפול המסכם, שלמעשה היה הכי קריטי. במילים אחרות, היא בישרה לי שכל הייסורים שעברתי באותו חודש היו לחינם. האכזבה הייתה גדולה. ניסיתי לשכנע אותה אבל היא הייתה נחרצת. היא אמרה שאסור לי להמשיך כי הם צופים סכנה בריאותית ושבית החולים לא יכול לקחת אחריות על המשך הטיפול. לא הבנו מאיפה זה נפל עלינו פתאום".

מה עשיתם?

"כדרכנו תמיד, התייעצנו עם הרב שלזינגר מארגון 'פרי חיים', שמספק בהתנדבות ייעוץ מקצועי בענייני פוריות. סיפרנו לו על המצב והוא אמר שאין מה לחשוש ושמאוד מומלץ להמשיך ולעשות את הטיפול המסכם למרות המלצות הרופאים".

נעמי ושלמה ניגשו לרופאה, והודיעו שיעשו את הטיפול למרות הכל. "היא לא אהבה את זה, אבל אנחנו היינו מלאי אמונה. אמרנו לה "אם הרב אמר שצריך לעשות - אנחנו עושים!" עשינו את הטיפול האחרון. משם נותר להמתין לתוצאות".

שבועיים לאחר הטיפול המסכם, ניגשה נעמי לבדיקת הדם לפיה אמורה הייתה לדעת אם ההריון נקלט. "כשחזרתי הביתה הייתה לי תחושה טובה. הרגשתי שהפעם זה יצליח. באמצע ארוחת הצהריים, הגיע הטלפון מהאחות הראשית. היא ליוותה אותנו בחלק גדול מהתהליך וכבר הכירה אותי באופן אישי. היא בישרה לי, "את בהריון". לא הייתה מאושרת ממני בעולם.

"אחרי שניתקתי את השיחה, ישבתי לומר את ברכת המזון בדמעות. אני חושבת שזו הייתה ברכת המזון המרגשת שידעתי מימיי. הודיתי לבורא העולם בלי סוף. כשנרגעתי, הלכתי ללוח השנה ונדהמתי לגלות שעברו בדיוק עשרים ימים מאז ליל החלום בו מרן בירך אותי. ישר התקשרתי לבעלי וצעקתי: "אני בהריון! הברכה התקיימה!"

ומה לגבי הסכנה הבריאותית?

"בסוף הכל עבר בשלום, ברוך ה'. בחודש השני להריון עשינו בדיקות שהעלו כי לא נגרם שום נזק בריאותי. בשלב הזה קלטתי שהניסיון של בית החולים למנוע את הטיפול ברגע האמת היה בהשגחה מדויקת. יכולתי לטעות ולתלות את הצלחת ההריון בחכמת בני אדם או ברפואות כאלה ואחרות. אבל הבנתי שכל העיכובים נועדו ללמד אותי שבורא העולם נתן לי את הבת שלי. שהוא היה לצידי לאורך כל הדרך ולא שכח אותי לשנייה אחת. משמיים לא הותירו לי שום מקום לספק. היה לי ברור שהקב"ה שמע את תפילתי”.

אחרי שש שנים של המתנה, חבקו נעמי ושלמה את בתם הקטנה. "זה היה הרגע המאושר בחיי. לא הפסקתי לבכות. הייתי מלאת הערכה והודיה לבורא העולם. חיכיתי לה שש שנים. הבנתי כמה ששום דבר לא ברור מאליו”.

במבט לאחור, מה את חושבת על התקופה הקשה שעברת?

"זו הייתה מתנה עבורי. למדתי המון. למרות כל הקושי והסבל, לא הייתי מוכנה לוותר על מה שעברתי. היום אני מבינה שהבת שלי היא פיקדון מה' ואני יודעת להעריך אותה. את הקשיים של גידול הילדים אני לוקחת בשמחה וקלות.

"כל התהליך גרם לי גם להבין עד כמה הצניעות היא דבר חשוב בעיני בורא העולם. זה גם עזר לי להתחזק באמונה ולהבין שה' משגיח עלינו בכל רגע.

היום ברור לי שכל מה שה' עושה, הוא לטובה. גם ברגעים הכי קשים – הוא נמצא שם ומדריך אותנו. פעם חשבתי שרע זה רע. היום אני מבינה שמה שאני חושבת שהוא רע, הוא בעצם טוב. כי ה' יודע בדיוק מה טוב עבורי וכל מה שאני צריכה, זה להאמין בו, ולומר תודה בכל מצב".

http://www.hidabroot.org/he/article/150326

ב"ה

תפילה לאישה להיפקד בהריון (ניתן לאומרה בכל עת):

וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב-חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.

דָּרַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי. וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי, הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי. הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז, לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי.

אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי, יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדֹנָי, עֲשֵׂה-אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ. כִּי-טוֹב חַסְדְּךָ    הַצִּילֵנִי. אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא. הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ.

וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ. לְהוֹדִיעַ אֶת-גְּבוּרָתוֹ.

הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד. כִּי-עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ , וַיְהִי-לִי לִישׁוּעָה. אֱלֹהִים אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי. אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ שתהא השעה הזאת שעת רחמים ורצון, שעת ישועה וברכה, שעת קיבול תפילות לנו ולכל עמך בית ישראל כדכתיב: וַאֲנִי תְפִלָּתִי-לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב-חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, ויעלו לפניך כל הרצונות הטובים וכל התפילות והמעשים הטובים של בנות ישראל המצפות ומייחלות להיפקד בזרע קודש בר קימא ויזכרו לפניך לטובה, וקדש את שמך בעולם ותפקדם בזֶרַע קֹדֶשׁ בַּר קַיָּמָא לעבודתך, בזכות רחמך ובזכות שמות הקודש היוצאים מהפסוקים: יְיָ זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֵךְ אֶת בֵּית אַהֲרֹן. אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב-נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.

וצדקה וחסד עשה נא עמנו יְיָ צְבָאוֹת אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; וְכָל-הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם, וְנָחֲלוּ לְעֹלָם. וקיים נא בנו: בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ, וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ וכן: לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה, בְּאַרְצֶךָ אֶת-מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא.

« נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

› כאשר מופיע פב"פ תזכיר את שמה כגון: אביטל בת אורה.

אנא יְיָ צְבָאוֹת, גלוי וידוע לפניך כי מפתח ההולדה נמצא אצלך, ואתה אבינו מלכנו, רב להושיע, ומרבה להטיב, ואין לנו אלא אותך ואנו בוטחים ומקוים לישועתך, והברכה היא שלך אבי, ברכני גם אותי אֲמָתֶךָ (פב"פ) בברכה: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וכן: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. וקיים בי: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ. והיה נא עוזר לי, ותן בלבי רצונות טובים וסייע בעדי שאזכה להרבות ולהתמיד בעשיית צדקה וחסד, מצוות ומעשים טובים, כפי רצונך הטוב יְיָ, כפי רצון מבחר הברואים, באופן שאזכה להמשיך עלינו ועל כל ישראל רחמים וישועות ממקור הרחמים, ללא שום תערובת דין כלל, כמו שֶלִמְדוּנוּ עבדך, חכמנו זכרונם לברכה: כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים. וכשם שמעשיה הטובים של רחל אמנו עליה השלום עלו לפניך וגרמו שהיא תיזכר לטובה כדכתיב: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים, וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ. כך סייע נא בעדי אֲמָתֶךָ (פב"פ) שאזכה לקיים מצוות ומעשים טובים שסגולתם להיפקד בזֶרַע בֵּרַךְ יְיָ, זֶרַע קֹדֶשׁ בַּר קַיָּמָא, דור ישרים יבורך.

וכשם שעניתה לתחנוניה של חנה אם שמואל הנביא שאמרה יְיָ צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים. כך תשמע ותקבל את תחנתי ותפקדני בזרע קודש בר קימא, זָכְרֵנִי יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ פָּקְדֵנִי בִּישׁוּעָתֶךָ.

ותן נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ רצון טוב בנשמתה של רחל אמנו עליה השלום ובנשמותיהם של הצדיקים שמואל הנביא, רבי שמעון בר יוחאי ורבי חיים בן עטר זכותם יעמוד לנו אמן, להמליץ טוב עלי (פב"פ) שאזכה להיפקד בזרע קודש בר קימא, עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן תּורָתָךְ. עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ. לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הושִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא; וְאֶל-אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

ü      נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

› כאשר מופיע פב"פ תזכיר את שמה כגון: אביטל בת אורה.

ב"ה

מובא בספר תנא דבי אליהו (פרק ח"י): פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, ומצאני אדם אחד ואמר לי, רבי, מפני מה בעלי בתים של ישראל נעצרים על הבנים מהיות להם בנים? אמרתי לו, בני, מפני שהקב"ה אוהב אותם אהבה גמורה ושמח בהם ובתפלתם, לפיכך מצרפם, כדי שירבו רחמים על בנים (2).

רבי משה לייב שפירא זצוק"ל הציע לזוג נשוי ללא ילדים (שניסו הכול) לומר את תפילת חנה (3) בהר הזיתים בירושלים (בסמוך לקברי הצדיקים, מול מקום המקדש) בערב ראש השנה ויתמידו לומר בכול ערב ראש השנה גם לאחר שיפקדו בילדים ואכן הסגולה פעלה והזוג נפקד בילדים (4).

וכן מובא בשולחן ערוך הלכות ראש השנה (משנה ברורה): ויש מקומות נוהגין ללכת בערב ראש השנה לבית הקברות ולהרבות שם בתחינות, דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה יותר.

להלן סגולות המופיעות בספרי הקדמונים:

סגולה בדוקה ומנוסה להיפקד – לעשות מצווה מתמשכת, להתנדב ולסייע לארגון אפרת המעודד ילודה בישראל.

סגולה בדוקה ומנוסה להיפקד בבנים - לקיים מצוות שילוח הקן (5).

להיזהר ולהזהיר מאוד בתוספת שבת – בערב שבת ובמוצאי שבת (ספר סגולות ישראל).

לימוד בקביעות בספר "אור החיים" לרבנו חיים בן עטר זצוק"ל זיע"א מסוגל לפקידה.

עריכת שיעורי טהרת המשפחה (בבית) לזיכוי הרבים סגולה בדוקה ומנוסה! ניתן להיעזר בארגון: "דור ודור" מיסודו של הרב המקובל רבי משה בן טוב זצוק"ל זיע"א - סגולה זו – להפקד בזרע בר קימא נאמרה עפ"י הרבי מליובאוויטש זצוק"ל זיע"א (6)

סגולה לפריה ורביה שרשרת עם האות ה מכסף בשילוב מגנט (כמובא בספר המידות לרבי נחמן מברסלב זיע"א), ניתן לרכוש ממוסדות דור ודור בטל' 02-5910000  ניתן לראות סגולות נוספות בספר :צדיק המזוזות על הרב משה בן טוב זצ"ל (לדבר עם המזכיר שלמה).

שינוי השם לאשה באופן שיתוסף האות ה (המורה על התרחבות) לשם האם, בדוק ומנוסה לפקידה לדוגמא: מ-טלי ל-טליה.

עפ"י ספר המדות, ערך בנים (חלקי): (7)

צניעות שבאשה מזכה לה לבנים (ראה תלמוד בבלי מגילה י).

האות ה מכסף סגולה לפריה ורביה (ספר המדות).

מה יעשה אדם ויהיה לו בנים זכרים ישא אשה ההוגנת לו ויקדש את עצמו בשעת התשמיש ויבקש ממי שהבנים שלו (ראה נדה עא).

כל הרודף צדקה זוכה לבנים בעלי עושר בעלי חכמה בעלי אגדה (בבא בתרא ט:).

מכון פועה מתמחה במתן ייעוץ, הכוונה וסיוע לזוגות להם בעיות בגניקולוגיה ופוריות
השרות ללא תשלום טל : 1800-07-11-11.

הארות:

1. מובא בספר התניא (מבואר בהרחבה בספר: "שיעורים בספר התניא") פרקים ב, ז על הלבושים הרוחניים המתלבשים בבני הזוג ועל הוולד הנוצר, כתוצאה מהתנהגותם בשעת התשמיש, וכח לבושים רוחניים אלו אשר נמשכו ע"י הוריו (באמצעות מחשבות, דיבורים, מעשים לפני/בשעת התשמיש) והמסוגלים לגרום נטיות כאלה ואחרות לוולד לכל אורך ימיו!, ובספר נועם אלימלך ב-'ציטעל  קטן' מובא בסימן יד: וזה יהיה לו חוק ולא יעבור מללמוד קודם הזיווג פרק ט"ז בספר ראשית חכמה שער הקדושה.." ובספר הזוהר פרשת משפטים צה ע"ב, ביאור מתוק מדבש: כי כל הנשמות הבאות לעולם הזה צריכות להתלבש בלבוש אחד הנקרא צלם, וזה הצלם נמשך מקליפת נוגה המעורבת מטוב ורע, והם סוד היצר טוב ויצר הרע שבאדם, ואם האב והאם מהרהרים הרהורים רעים בעת יחודם, אז גורמים להמשיך לבוש לנשמת הולד מהרע שבנוגה ר"ל.

2.  ראה ספר בראשית פרקים יא, כה, כט, וספר שמואל א פרק א.

3.  תפילת חנה מופיעה בספר שמואל א פרק ב.

4.  הסיפור במלואו פורסם גם באתר צעירי חב"ד ב-כ"ו אלול תשס"ח (26/9/08).

5.  עפ"י מדרש תנחומא פרשת כי תצא – אולם יש ללמוד את כל ההלכות הקשורות בזה בכדי לא לעבור על צער בעלי חיים, ניתן לשמוע את הרצאתו של הרב משה ארמוני באתרו המסבירה את חשיבות מצוות שילוח הקן .

6.  הסגולה מופיעה באגרות הקודש, אולם חשוב שהשיעורים יועברו באופן המתקבל-בדרכי נועם, ניתן גם להיעזר במאמרו של ד"ר אלי שוסהיים: "בריאות ואושר בחיי הנישואין".

ובחוברת המורחבת:"הטהרה בהלכה ובאגדה" 02-5802398, 02-5812712.

למתחילות בשמירת הטהרה ניתן לקבל הדרכה בטלפון: 02-5820414,

 02-5802398

7.  ספר המדות נכתב ע"י ר' נחמן מברסלב זצוק"ל- ספר האוגד עצות וסגולות לחיים טובים.

     נוסיף כי גדרי הטהרה בחיי האישות, הם מעיקרי ויסודי מצוות תורתנו הקדושה,  לימוד הנושא לאשורו הינו ערך עליון ובפרט לבאים בברית הנישואין, נציין כי קיום הלכות הטהרה הינה מצווה בפני עצמה ואינה קשורה לקיום אורח חיים כזה או אחר, וכן ניתן גם להיעזר ב: איילת השחר: חברה דתית ללימוד טלפוני לנשים :073-2322222 ובאתר הידברות.

     שאלות בנושא טהרה ניתן ליצור קשר עם טהרה פון בטלפון:02-5910026

סיפור אמיתי:

הבטתי על שלושה קלסרים עבים גדושי מסמכים ומכתבים, ובהם הדיאגנוזה הרפואית המוחצת. "לעולם תהיי עקרה". כולם כאן, פרופסורים, מומחים מן הארץ והעולם, מי לא? חוות הדעת שלהם שוכנות אחר כבוד מתוייקות לפי תאריכים כרונולוגים, עשר שנות נישואין, ואין יבבה של תינוק, על פי הטבע – הם אומרים – אין סיכוי.

השעה עשר בלילה, האברך שלי סעד ערבית והלך לישון. אני לבד במטבח, תוהה ושבורה. הלילה הוא ליל נישואינו העשירי...

כן, אני מודה לקב"ה שזיכה אותי בבעל אברך ירא אלוקים מרבים, עדין נפש ובעל רגישות נדירה, שאפילו לא השמיע צלילון של טרוניה, לא שביב של אכזבה, ואף ולא גרגיר אבק של ייאוש. אבל הבית ריק משמחת ילדים, ואין בכתלים קישקושי צבעים, ואף קובית משחק או צעצוע לא נחבאים מתחת למיטה או מאחורי הדלת. אישה עקרה.

שמעתי שעל פי ההלכה יכול הבעל לגרש את אשתו אחרי 10 שנות נישואין... לא חששתי, ידעתי שאצל אישי הגזירה היא משותפת, והוא לא יצער אותי לעולם!!! אבל הצער שלי לא מניח לי, אני טרודה. נרדפת, עצובה, חסרת מנוחה. מעגל שאין לו סוף. שכנה שנכנסה לא שאלה מדוע אני בוכה, היא הכירה את הסיפור. לפתע ניצנץ רעיון במוחי. חייגתי לנהג מונית חרדי המוכר לנו וביקשתי שיגיע. שכנתי שמחה להתלוות אלי, לנחמני מעט. "בבקשה לאן נוסעים?" שאל הנהג, קח אותנו לרב הכי צדיק בירושלים, בקשתי, והמתן לנו כמה דקות. "בשמחה", השיבני "נוסעים מכאן 7 דקות דרומה לשכונת שערי חסד, ותכנסו לבית של גדול הדור הרב הגאון שלמה זלמן אויערבעך".

חורף. גשמי זעף, ברקים ורעמים ליוו את המונית בדרכה, ובתוכה נהג טוב לב, ידידה מתפללת, ונשמה מיוסרת. הגענו. דפקתי בעדינות על הדלת. הרב פתח, ומי שהכירו הוקסם מהארת פניו הלבבית. "מה אוכל לעזור שאל?" סיפרתי על בעלי הצדיק, על שלום הבית, ואז פרצתי בבכי גדול. עשר שנות נישואין, ללא ילדים, והרופאים אמרו: אין סיכוי. והבכי שוטף כנהר מתגלגל... וליבי מנסה לקושש שברי תקווה וחלקי ישועה. אם בכלל. והלילה ליל נישואינו העשירי... כאמור.

כשנרגעתי מעט, שמעתי מפיו הקדוש, משפטים מזעזעים מחד,  ומופלאים מאידך, מילים קשות ואוהבות יחדיו, כמו אש ומים המשמשים בערבוביה אל טבעית. "אני מאד מצטער בשבילך", אמר בלחש בעיניים מזדהות, ואז הגביה מעט קולו והוסיף "אבל הקב"ה לא חייב לתת לך ילדים... הוא לא חייב לתת לך בריאות, ולא חייב לתת לך פרנסה, או בית או משפחה..." ובקול תקיף וחד סיכם את דבריו "הקב"ה לא חייב!!!"

אני אשה פשוטה, חשבתי לתומי שאשמע ממנו דברי נחמה, עידוד, שהקב"ה רחמן ועוד אזכה לישועה ואולי יתן לי ברכה מיוחדת בצרוף סגולה, משהו אופטימי, והנה אני שומעת "הקב"ה לא חייב לך ילדים!!!" הסתחררתי, עולם חשך בעדי לרגע, אבל הרב המיוחד הזה לא הטיף לי מוסר, הוא פשוט מילא אותי במסר מכונן. לפתע חשתי חמימות פנימית, של גילוי שמיימי, כואב, שורף

את הלב אבל אמיתי. הכי אמיתי שיש. השתררה דממה, הבנתי שאין לו מה להוסיף לי, וכנראה זו גזירה שעלי לקבל באהבה. הסתובבתי לצאת "תודה כבוד הרב" מילמלתי. עשתי צעד קטן החוצה ופתאום שמעתי מילה "אבל". הוא אמר "אבל". הפנייתי ראשי לעברו, ומכאן ואילך שמעתי את המשפט הכל כך פשוט, אבל כה עצום ובונה ומטלטל לבבות "אבל דעי לך, שאם את תעשי למען אנשים מה שאת לא חייבת, אז מהשמיים יעשו איתך מה שלא חייבים לך. כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, ומידה כנגד מידה לא בטלה...". החילותי לשנן את המשפט הזה, מדקדקת במילותיו כמו בקריאת שמע, "אם את תעשי למען אנשים מה שאת לא חייבת, מן השמים יעשו איתך מה שלא חייבים לך". אמרתי "תודה רבה", וירדתי במדרגות בוכה מאושר. קיבלתי הרגע פרספקטיבה לכל החיים שחדרה לכל כדורית בדמי. יצאתי אל הגשם והחשיכה, הבטתי בשחקים ולחשתי "הקב"ה הבנתי הכל, אני בתך האוהבת מבטיחה לך, שכמו שאתה נותן בחינם לכולם, לבני אנוש לחיות ולעופות, לכל בריותיך, גם אני אתן מזמני מכספי ומהכוחות שלי לילדיך. אני אעשה המון למענם גם אם אינני חייבת...".

פרק ב

נכנסתי לדירתי הקטנה מאושרת מן הגילוי ואז גמלה החלטה בליבי. מחר אלך לבית היולדות ואעזור ליולדות. הן חלשות וזקוקות לסיעוד.

קניתי כמה מתנות והפתעות והלכתי לשמח אותן. הן באמת שמחו בנוכחותי אבל אחרי מספר שבועות הבנתי שכאן לא בדיוק צריכים אותי. מחלקת יולדות היא מחלקה שמחה, יש תינוק אז יש ברית מילה, יש בת אז יש אור נוסף, יש בני משפחה, מתנות, ובסך הכל היולדות מאושרות... החלטתי להפנות את מרצי הוני ואוני למחלקה הכי... הכי.. אונקולוגיה.

קניתי מן המעט שיש לי המון ממתקים, מכל הסוגים. ופלות, וחלווה וקוקוס ושוקולדים שקדים ותמרים וסוכריות וחטיפים, עם מפיונים מרהיבים והכל ארזתי בסלסלות מתוקות ובעיצוב ססגוני ומשובב עין. התחלתי לעבור מאחת לאחת, ממיטה למיטה בחיוך במאור פנים כשאני אוחזת את עגלת הנירוסטה, שאף היא מעוצבת בשלל צלופנים וניירות מרשרשים, תענוג לעין, לחך, וללב.

השקעתי במצווה הזו את הלב הנשמה הכוח והכסף. התאהבתי בחסד הזה, וכל חיוך קטנטן של מבריאה, שובב את נפשי. רבונו של עולם, הרי שכינה שורה למעלה ממראשותיו של חולה, ובוודאי שהמבריאים הללו הם צדיקים אמיתיים שאינם בועטים ביסורים, ולכן ברכתם ראוייה שתתקיים.

ביקשתי שיברכוני והן ברכוני בשמחה, עם הכרת הטוב, שספק אם אני ראוייה לה. אחרי שנה נולד לנו - במזל טוב – בן. אחרי ארבע שנים נוספות קיבלנו מתנה נוספת מהקב"ה שלא חייב לנו ילדים, עוד תאומות מקסימות.

אבל אני לא הפסקתי עם החובה שאינני חייבת. חיי סובבים סביב המתקת חייהם של האנשים והנשים הללו שנמצאים שם בקומה השביעית ובחסדי השי"ת יבריאו. מדי יום שני בשבוע עם אמי שתחיה ועם בנותי, (כשהן בחופשה מן הלימודים) אנו מחלקות מאות סלסלות מתוקות, שממתקות חיים.

חצי טון ממתקים בחודש!!! למען בניו ובנותיו של מלך מלכי המלכים, שדורש מעמנו להיטיב עם הזולת, גם מבלי לקבל שכר. כמו שהבנת, כבר חלפו שנים רבות מאז. לפני ארבעה חודשים חיתנו את בני בכורי, שהוא תלמיד חכם גדול, ובחתונתו שימחוני בין השאר מאות רבות של רופאים אנשי צוות, חולים שהבריאו ובני משפחות של חולים שנפטרו. רציתי לספר לך שראיתי הרבה פרידות בחיי, אתה כבר מבין... חוויתי המון תודות מכאלה על ערש דווי, שקובית שוקולוד בלשונם גרמה להם אושר עצום, שאינני יכולה לתארו. ההסתכלות שלי על חיינו עלי אדמות מאד  אופטימית, מאד שמחה, ולא אגואיסטית. אינני אשה עשירה, בעלי אברך שלא מקבל מילגה והממתקים שאני משיגה מכספי ומתורמים, עולים לי במאמץ רב. אבל הכל שווה. כי במידה עצומה אני חשה שהאושר שלי מקורו בעובדה שאני עושה לזולת מה שאני לא חייבת, אבל עכשיו זה כה הדוק בשיגרת חיי, עד שזה הפך למחוייבות ממכרת ממש.

צליל קטן מאחורי הסיפור

הגב מרים גבאי מתגוררת עם בני משפחתה בדירה קטנטונת בשכונה חשובה בירושלים, ביתה פתוח, הפקר לכלל. בצפיפות ראוייה להערכה תמצאו שם המון שקיות וקרטונים של ממתקים, אותן היא אורזת בסלסלות אסטיות ויוצאת לדרך מדי יום שני לבית המבריאים. 20 שנים פעלה ב"שערי צדק" ובשנה האחרונה מפעל החסד שלה הועבר להדסה עין כרם, ל"מכון שרת" שם היא נעה בין שמונה קומות של מבקשי ישועה ורפואה ומייצרת חיוכים, מתיקות ושמחת חיים למי שכה זקוק להם.

אגב, מי שירצה לסייע בעדה, ולהיוושע בעזרת השם, שיתקשר ל- 0504146190

מתוך סידרת ספריו של הרב יעקב (קובי) לוי

נראה כי שמכאן ניתן ללמוד סגולה בדוקה ומנוסה לפקידת עקרות, לעשות חסד בהתמדה, חסד טהור שבא מהלב, וזמן עשית החסד זה עת רצון לקבלת התפילה והברכות שברכו את אותה גברת שתיפקד בהריון, אכן זה עזר, יותר מכל תרופה, ברוך המקדש שמו ברבים.