כבוד שבת וענג שבת
א) יש לעיין מה הדין כאשר ישנה התנגשות בין דיני כבוד שבת לדיני ענג שבת, איזה מהם קודם.
למשל- אדם שיש לו בביתו כלים נאים, וודאי יש כבוד שבת להביא לסעודות השבת דווקא כלים נאים, וודאי אם היה בא לביתו מלך היה נותן לו סעודה דווקא בכלים נאים, והשבת הרי אף היא נקראה שבת מלכתא, אולם מחמת כן ייגרם לו טירחא גדולה שיצטרך להרבות בשטיפת כלים, ויהיה לו ביטול מהענג שבת שלו, לעומת זאת- אם יביא על שולחנו כלים חד-פעמיים בזה יהיה לו ענג שבת, שיטרח פחות בשבת, אף שיהיה לו בזה פחות כבוד שבת, נשאלת אם כן השאלה- כאשר ישנה התנגשות בין כבוד שבת לבין ענג שבת- איזה מהם קודם ?
ואולם דומה שכיום ניתן לפתור בקלות את הבעייה, משום שיש בימינו כלים חד-פעמיים נאים ביותר, ואם אדם יניחם על שולחנו בשבת קודש- יהיה בזה אף מכבוד שבת ואף מענג שבת.
ולעצם הספק, נראה לומר שכבוד שבת וענג שבת הא בהא תליא, וכאשר אין לו ענג שבת- אין בזה גם כבוד שבת, וכמו שמצאנו בספר ישעיהו "וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד"- הרי שכבוד שבת וענג שבת תלויים זה בזה, ואולי זו הסיבה שהרמב"ם למד את דיני ענג שבת וכבוד שבת מהפסוק בישעיהו, ולא מפסוק בתורה "מקרא קדש" שיש אומרים שנאמר גם על השבתות, לפי שמהפסוק בישעיהו ניתן ללמוד שכבוד שבת וענג שבת תלויים אחד בשני, זאת ועוד- יש לעיין מדוע דין ענג שבת מופיע לפני דין כבוד שבת, הרי אנו מקימים את דין כבוד שבת לפני שאנו מקימים את דין ענג שבת- שכן כבוד שבת הוא מלפני שבת וענג שבת הוא בשבת עצמה, ונראה לומר שהקדמת דין ענג שבת לכבוד שבת באה ללמד אותנו שאם אין כאן ענג שבת- אז גם אין כאן כבוד שבת.
ב) על הוצאות שבת ישנה הבטחה "לוו עלי ואני פורע" , ויש לעיין אם הבטחה זו נאמרה דווקא על הוצאות של קניית מזון ומשקה לכבוד שבת, או שהבטחה זו נאמרה גם כן על קניית בגדים או מפות לכבוד שבת.
ג) יש שני סוגים של ענג שבת- יש ענג שבת שהוא בכמות, ויש ענג שבת שהוא באיכות המזון.
וכך גם משמע מדברי המשנה ברורה בתחילת הלכות שבת שענג שבת כולל שני דברים- מאכלים חשובים, שלוש סעודות. (וזו הוספה בכמות, לפי שביום חול אדם רגיל לאכול שתי סעודות.)
ונראה שהגדר של "מאכלים חשובים" זה מאכלים שיש עונג באכילתם, כמו-בשר, דגים, מגדנות.
