המצווה לתת צדקה מופיעה פעמיים בפרשת השבוע ("ראה"), ובכל פעם בלשון כפולה:

חז"ל למדו מכפל הלשון כי החובה לתת צדקה אינה מוגבלת לפעם אחת, אלא נדרשת שוב ושוב.

מצד גודל הקדושה שבדבר, כך גם כוח היצר המתנגד לעניין גדול, ונדרשת לשון כפולה כדי לתת לנו את הכוח לתת צדקה, ובהרחבה!

על ידי קיום מצוות הצדקה, זוכה כל יהודי להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים,

ולזרז את בוא גאולה האמיתית והשלמה- שהרי "אין ישראל נגאלים אלא בצדקה"!