עוה"ד טל איטקין- סעדים בגין הפרת חובת ההגינות וחובת תום הלב בעת כריתתו של הסכם ממון

הסכם ממון הינו חוזה הזוכה למעמד משפטי מיוחד, נוכח הליך אישורו בבית המשפט המעניק לו תוקף של פסק-דין. יחד עם זאת, קיימות עילות לביטולו של הסכם ממון וסעדים נוספים המאפשרים לרפא פגמים שהתעוררו במהלך כריתתו. לאחרונה, התערב בית-המשפט באופן קיומו של הסכם ממון נוכח הפרת חובת תום הלב וחובת ההגינות ומכוח עילת ההטעיה. עוה"ד טל איטקין מביאה את פסק-הדין ומסבירה על הסעדים האפשריים במקרים  כגון דא.

ביטול או שינוי הסכם ממון- אימתי?

הסכם ממון הינו חוזה בין בני-זוג, המסדיר את אופן חלוקת המשאבים והנכסים בין הצדדים במקרה של פרידה. לכאורה, מדובר בחוזה לכל דבר ועניין ומשכך חלים על הסכם ממון הסעדים החלים במטרית דיני החוזים (עילות הביטול, חובת תוה"ל במו"מ ולאחר כריתת החוזה וכדומה). אולם, ייחודו של הסכם זה, אשר לשם כניסתו לתוקף יש צורך בהליך אישור ייחודי בבית המשפט שמטרתו להתחקות אחר אומד דעת הצדדים ולוודא כי הינם מבינים את משמעות ההסכם והשלכותיו, מקשה על ביטולו.

יחד עם זאת, במקרים בהם משתכנע בית-הדין כי התקיימו אחת מעילות הביטול (הפרת חובת תום הלב, טעות, הטעיה, עושק, כפיה וכדומה) באפשרותו להעניק סעד לצד הנפגע.

לעיתים, הסעד הראוי יהיה ביטול מלא של הסכם הממון. במקרה זה, יבוצע איזון המשאבים עפ"י ההוראות הקבועות בחוק יחסי ממון בין בני זוג. במקרים אחרים, כאשר מתעוררת מחלוקת לגבי סעיף אחד או חלקים ספציפיים מתוך ההסכם, ניתן להעניק את הסעד המבוקש ביחס לחלקים אלו בלבד, מבלי לגרוע מתוקפו של ההסכם במלואו.

על פסק-הדין

עניינו של פסק הדין בבני-זוג, אשר הסדירו את פרידתם במסגרת הסכם גירושין ויחסי ממון אשר קיבל בשלהי שנת 2010 תוקף של פסק-דין. במסגרת ההסכם נקבע בין היתר, כי הבעל יעביר לידי האישה סך של 300 אלך ₪, מתוכן כ-50,000 ₪ המגלמים את תשלום האיזון עבור המניות והאופציות שצבר הבעל במהלך החיים המשותפים בחברה בה היה שותף.

למרבה הפליאה, גילתה האישה מספר חודשים לאחר כריתת ההסכם, כי החברה שבה שותף הגרוש עשתה "אקזיט" שבזכותו נהנתה מתמורה בסך של כ-200 מיליון דולרים. כתוצאה מכך, גדל שווי מניותיו של הבעל לשיעור הקרוב למיליון ₪. האישה הגישה תביעה לבית-המשפט לענייני משפחה, במסגרתה דרשה לבטל את ההסכם בעילת ההטעיה או לחילופין להורות על יישום ההסכם באופן שישקף את שווי מניותיו האמיתיות של הבעל במטרה לבצע איזון משאבים ראוי.

הבעל טען מנגד, כי טעות בכדאיות העסקה אינה מקימה עילה לביטול ההסכם ואף הוסיף שבזמן גיבושו של ההסכם כלל לא ידע על ה"אקזיט" הצפוי.

בית המשפט דחה את טענותיו של הבעל, בקובעו כי לאור תפקידו הבכיר בחברה אין הוא יכול להישמע בטענה לפיה לא היה מעורב בגיבושה של העסקה ולא יכול היה לצפות אותה בזמן גיבושו של הסכם הגירושין. לגישת בית-המשפט, גם בהנחה שוודאות העסקה שעשתה החברה לא הייתה מוחלטת, הרי שעל הנתבע הייתה החובה לעדכן את התובעת בדבר האופציה לרכישת החברה, אשר תשפיע על שווי מניותיו, וזאת מכוח חובת תום הלב וחובת ההגינות.

יחד עם זאת, נקבע כי אין לבטל את ההסכם כליל שכן מרבית הוראותיו הוצאו לפועל כפי שנקבע. אולם, נקבע כי יש לקיים את איזון המשאבים ביחס למניותיו של הבעל בחברה בה הוא שותף על-פי שווי המניות הנוכחי לאחר עסקת הרכישה של החברה ("האקזיט").

סיכומו של דבר, מסבירה עו"ד טל איטקין, אמנם הליך אישורו של הסכם הממון אשר תכליתו למזער ככל שניתן תביעות מאוחרות יותר כנגד תוקפו של ההסכם והענקת מימד של יציבות וודאות להסכמי ממון מקשה את נטל ההוכחה על הטוען לפגמים בהסכם. אולם, במקרים בהם סבור בית-המשפט כי אכן נפל פגם בהליך כריתתו של ההסכם או בתוכנו, ניתן להעניק לצד הנפגע מן ההסכם סעדים שבכוחם לרפא את הפגמים הנטענים.

המאמר מוגש באדיבות עורך דין גירושין – משרד עו"ד טל איטקין