פרשת נשוא- ברכת כוהנים - לשם מה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת נשא  נקראת מיד אחרי  חג השבועות. היא כוללת 176 פסוקים.  מעניין כי גם בספר תהילים ישנו פרק קי"ט הכולל 176 פסוקים,  כמו כן, מסכת בבא בתרא - שהיא גדולה במיוחד מבין המסכתות בש"ס-בתלמוד הבבלי- כוללת :176 דפים.

חז"ל אומרים : שאין זה מקרה שפרשה זו כה ארוכה ונאמרת מיד אחר  חג מתן  תורה-  הדבר מבטא את אהבת עם ישראל  לתורה הקדושה, במיוחד מיד אחר קבלתה, במטרה להשביע בצורה ניכרת את רוחם.

למרות זאת ,חז"ל טוענים כי: עם ישראל צריכים לחבב את התורה יום ,יום כאילו קיבלוה זה עתה, כפי שנאמר:  "היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, ושמרת לעשות אותם, בכל לבבך ובכל נפשך". דרשו חז"ל (רש"י,  ביתרו י"ג, י') "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים. כאילו קבלתם היום מהר סיני. כאילו בו ביום נצטווית עליהם".

אחד הנושאים המופיעים בפרשה: ברכת כוהנים , תפקיד  רם מעלה -מוטל על הכוהנים לברך את העם, כפי שהכתוב מתאר:

"וידבר ה' אל- משה לאמור: דבר אל אהרון ואל בניו לאמור כה תברכו את בני ישראל אמור להם: "יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום: ושמו את- שמי על- בני ישראל ואני אברכם" [במדבר ו' כ"ב]

השאלות הן:

א] מדוע עם ישראל זקוק לברכת הכוהנים? הרי אלוקים יכול לברכם בעצמו?

ב] מה משמעות תוכן הברכה?

ג] כיצד  נאמרת הברכה  ?

התשובות:

עם ישראל זקוק לברכת כוהנים.

הליקוטי מגדים מבאר : כי הקב"ה רואה  לנגד עיניו עד סוף הדורות, יש ויראה שאדם מסוים עשוי להתעשר ,וכתוצאה מכך - עלול לסטות מדרך הישר, ואף להמעיט עצמו משיעורי תורה, ועל כן הקב"ה מרחיק ממנו את העושר, לעומתו אם הכהן , או צדיק - מברך את אותו אדם, ה' מסכים עם ברכת הכוהן. ולכן  כאשר הכוהנים יברכו, יתגשם הפסוק: "ואני אברכם". [ליקוטי מגדים בשם הקדוש ר"א מקרלין זצ"ל]

רבי חנוך צבי לוין מבנדין, מסביר : אהרון הכהן היה :"אוהב שלום ורודף שלום" וכך גם השפיע על בניו, לכן על ידי ברכת כוהנים -ניתן היה להשפיע גם על עם ישראל שיהיו אוהבי שלום וישאפו לחיי אחדות העם.

הרשב"ם אומר: כי לדעתו ברכת כוהנים היא במובן של תפילה. הכוהנים מצווים להתפלל אל ה' שיברך את עם ישראל ,כמו שנאמר: יברכך ה'  וה' ישמע את קולם של הכוהנים. התוצאה: ה' יברך את עם ישראל: "ושמו את שמי על בני ישראל, הכוונה :שיברכו הכוהנים  את ישראל בשם ה' ולא בשם שלהם.

"אבן עזרא": מפרש: כי הציווי: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"-מוכיח: כי לא ברכת הכוהנים גורמת לשפע, אלא ברכתו של ה' ושם שמים השגור בפי הכוהנים.

אברבנאל: גם רואה בברכת הכוהנים-  משמעות של תפילה.

תפקיד הכוהנים להגיד תפילה למען עם ישראל באמצעות שלוש ברכות:

א]ברכת ה' לברואיו.

ב] ברכת הברואים לה'-הכוללת ברכת התורה והלל.

ג] ברכתם-תפלתם של הנבראים למען הנבראים, ועם ישראל הזדקקו לברכת הכוהנים - כדי שעין הרע  מצד האויב לא תשלוט בהם - כשהוא רואה שכל העם שוכנים במדבר בסדר מופתי, ולכל  שבט דגל משלו.

רבינו בחיי נותן הסבר מעניין לברכת הכוהנים. הוא טוען : כי הם קיבלו עשרים וארבע מתנות וזוהי המתנה העשרים וחמש-היינו- לברך את עם ישראל בברכה המשולשת.

מתנה זו נרמזת במילה: "כה"- בגימטרייה עשרים וחמש.

משמעות ברכת הכוהנים.

על פי רש"י: מהמילים: "אמור להם" ניתן ללמוד:

א] [ ספרי] - כי הכוהנים חייבים לברך בקול רם על מנת שכולם ישמעו את הברכה.

ב] [תנחומא] -שהכוהנים יברכו את העם ,לא רק מפני שה' אמר להם זאת,   אלא שהברכה בפיהם  תהיה מתוך כוונת הלב.

"יברכך": על פי ספרי:

"יברכך ה'"- בנכסים."וישמרך"  בנכסים.

רבי נתן אומר: "יברכך" בנכסים "וישמרך"- בגוף.

רבי יצחק מפרש :"וישמרך"- שלושה פירושים:

א] ה' ישמרך –מפני יצר הרע,,

ב] ישמרך- שלא ישלטו עליך אחרים.

ג] ישמרך- מפני המזיקים.

תנחומא: מביא שני פירושים:

א] סיפור הממחיש -מה הכוונה:"וישמרך":

מעשה במלך בשר ודם שהיה דר ברומי - והיה לו מישהו    שאהב אותו - אשר התגורר בסוריה. יום אחד שלח לו מתנה – מאה ליטר זהב, על ידי שליח.

אך למרבה הצער, בדרך התנפלו על השליח ליסטים וגזלו את כל מה שנתן  לו.

במצב זה המלך אינו יכול  להשגיח עליו מפני הליסטים.

לכן כתוב: "יברכך ה'  וישמרך"

ב] יברכך- בבנים, וישמרך  בבנות, לפי שהן זקוקות  לשמירה.

"יאר  ה' פניו אליך" - ה' יראה לך  פנים שוחקות , פנים מוארות.

ע"פ ספרי: ה' ייתן לך מאור פנים.

רבי נתן אומר: זהו מאור השכינה, פנים צהובות ,מזהירות ושמחות..

"ויחונך"-רש"י מביא את דעת ספרי:

א] יחונך- במשאלותיך.

ב] ייתן לך חן בעני הבריות.

"יישא ה' פניו אליך"

על פי רש"י ודעת ספרי: ה' יכבוש כעסו ולא יכעס עליך.

"ושמו את שמי"

רש"י על פי ספרי:

הכוונה- במקדש יש להגיד בברכה את השם המפורש. אך במדינה יש להגיד רק את הכינוי של ה'.

"ואני אברכם"

כאן רש"י מביא שתי דעות:

לדעת ר' ישמעאל: הכוהנים מברכים לישראל והקב"ה מברך את הכוהנים.

ר' עקיבא אומר: כוהנים מברכים את ישראל והקב"ה מסכים עימם.[חולין מ"ט]

אמירת הברכה על ידי הכוהנים.

הכתב סופר מפרש את דברי רש"י ואומר:

"אמור להם בכוונה ובלב שלם"- מכאן שהכוהנים חייבים להיזהר לא לכוון את הברכה להנאה עצמית שלהם, ולחשוב על  מתנות כהונה, אלא עליהם לחשוב על טובת עם ישראל.

לסיכום, לאור האמור לעיל  ניתן להסיק: כי ברכת הכוהנים - היא בעלת ערך רב והכוהנים חייבים לברך מתוך כוונה  טהורה, מי ייתן והברכה תעניק לעם ישראל  שלום בין איש לרעהו ויהיו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד.