לפאולוס ה-6 האפיפיור

בהתיחס להצהרתך ערב צאתך לארץ ישראל, שהנסיעה נועדה בן היתר, להביא להבנה וליחסי שלום בין העמים והדתות.

כבני העם היהודי, הננו מוצאים לחובה, להביא לתשומת לבך כראש העדה הקתולית בעולם, את רחשי לבנו לאבן התשתית של עם ישראל כולו.

א) בתקופת מלחמת העולם השניה, כשהושמדו באכזריות שש מיליוני יהודים – שליש העם היהודי – נמסרו המוני ילדים יהודיים לידי המנזרים בארצות המלחמה, ע"י הוריהם הטבוחים, כדי להציל את גופותיהם, ע"מ שישארו בחיים, ולאחר המלחמה יחזרו לחיק עמם, וימשיכו בדת אבותיהם, חלק מהילדים שרידי התופת חזר לחיק דתו לאחר מאמצים, אולם רובם מוחזקים עדיין בידי המנזרים (הנתונים להנהגתך ולמרותך). העם היהודי לא יסכים בשום אופן לוותר על בניו אלה לכל דת שהיא.

ב) בביקורך בארץ ישראל, תחוש במתיחות השוררת בה, עקב הפעילות של מאות מיסיונרים קתולים בקרב בני דת ישראל, איננו נגד חינוך נוצרי לנוצרים, אך המצפון האנושי הישר, ובפרט העם היהודי סולד מכל נסיון להעביר מבני דתו לדת אחרת, כמרים רבים בעולם מוקיעים פעילות מיסיונרית להעברה מדת לדת, ובפרט ... השיטות, של ניצול מצוקה כלכלית של בני העם היהודי פלטי החרב שהתכנסו בארצם לחיות כיהודים, אולם מצבם הכלכלי המעורער, מאלצם להתפתות לשידולי המיסיונרים, ולמכור את דתם היקר מכל תמורת כסף בגדים ולחם לילדיהם.

לאור זאת, אנו שוטחים בפניך, את בקשת העם היהודי ובתביעתו מאתך, בהזדמנות מסעך בארץ ישראל, המטיל עליך במגעך הישיר עם האומה היהודית חובה מכופלת, להצהיר על הסתייגותך כאפיפיור משתי פגיעות אלו בעם היהודי, ולהפעיל את מלוא השפעתך,

א) להחזרת ניצולי השואה לדת אבותיהם.

ב) להפסקת פעילות מסיונרים-קתוליים בקרב בני העם היהודי בארצו.

בשם בני העם היהודי