ברית מילה- אהבת האב לבן

ניסן תשמ"ט

מכתביו של רבי שלמה שטנצל זצ"ל

במורה נבוכים פרק מ"ט  מובא כי מילה  ביום השמיני הואיל ואז עדיין לא קשורים לילוד. אבל אם הי' בגיל מאוחר יותר, לא היה אדם מל את בנו.  (:שהוריו של קטן מקילים בערכו בשעה שנולד, כי עדיין לא השתרשה אצל הוריו הצורה הדמיונית המחייבת לאהוב אותו; מפני שאותה צורה דמיונית גוברת רק על-ידי מגע ישיר. היא גְדֵלָה עם גדילתו. אחרי-כן מתחילה אותה צורה דמיונית לפחות וגם להימחות. שכּן אין אהבת האב והאם את הנולד בשעה שהוא נולד כאהבתם אותו כשהוא בן שנה, ואין אהבת בן שנה כאהבת בן שש. לכן, אילו השאירו אותו שנתיים או שלוש, היה זה מחייב ביטול המילה בגלל חמלת האב ואהבתו אותו")

אב – בתחילה בנו את ביתם איש ואשתו. בב' של בראשית נברא העולם, ומהם נברא הא' אדם, הבן. והיו לבשר אחד – א', וב' יחד הם ג', אב אם והבן, גימטריה ... – או ..., ג' שותפין באדם. הראשון א' – הקב"ה, ואחר-כך ב' איש ואשתו. וכשמתקשרים עם הקב"ה להמליכו ראשונה, הבן מכבד את הא"ב, הקב"ה אביו ואמו.