יהדות
בתקופה האחרונה אנו עדים לנסיונות חוזרים ונשנים של נוצרים להעביר יהודים על דתם באופן גלוי, בטקסי הטבלה, בשבוע האחרון ראינו כי ניסו להקים כינוס הטבלה בעיר רעננה, ובימים הקרובים אמורים הנוצרים לערוך כינוס באראנה שבעיר הקודש ירושלים, הם גם מנסים להשתלט על קבר דוד המלך ועושים שם כל מיני טקסים - עבודה זרה (הרי אמונתם היא אמונת שיתוף כלומר הם כביכול מעבירים את התיפלות ליש"ו או יותר נכון מתפללים ליש"ו והוא מעביר הלאה - מתווך - להבדיל אלפי הבדלות אין ביהדות מתווכים, הנסיעות לקברי צדיקים במטרה לבקש מהצדיק שימליץ יושר ויתפלל על אותו אדם המשתטח על קיברו אך בשום פנים ואופן אסור ביהדות להתפלל לאדם או לנשמה או למלאך אך ורק להשם - בלתי ה' לבדו!!!) הנוצרים כהרגלם יודעים ואולי אלופים בלהוריד פנים וללבוש פנים, הם מנסים לצוד יהודים בכול מחיר, בין על ידי מתן כסף, החזקה חודשית, מילים יפות וכו', הגעתו של האפיפיור לראשי ערים וכו' למעשה תמיד הנוצרים ניסו להמיר יהודים על דתם באופנים שונים ומשונים נקרא מעט:
האינקוויזיציה היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13 , בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.
חוקרי האינקוויזיציה סיירו - לבד או בזוגות - בערים ובכפרים, הסבירו להדיוטות את עיקרי האמונה הקתולית, שמעו וידויים והטילו עונשים על חוטאים שסירבו לחזור בהם מאמונתם גם לאחר שהובהר להם שהיא מנוגדת לעמדת הכנסייה. לכנסייה לא הייתה סמכות להוציא להורג אנשים, ואם אדם השייך לכנסייה הקתולית עמד בסירובו לקבל עליו את דין הכנסייה, העבירה הכנסייה את האיש לידי הזרוע האזרחית, שברוב המקרים הוציאה אנשים להורג. אוטו דה פה, משפט האל, היה כלי ראשון במעלה שבו השתמשה האינקוויזיציה כדי להגיע לקורבנותיה.
רוב המשפטים האינקוויזיטוריים היו על עניינים פעוטים, והסתיימו בהטלת עונש סמלי כמו תפילה, צום או מסע צליינות קצר. עד המאה ה-16, כמעט לא הועלו על המוקד מכשפות בהוראת האינקוויזיציה, ויהודים כלל לא היו בתחום השיפוט שלה - שופטי האינקוויזיציה דנו רק בנוצרים (והאנוסים, שאליהם התייחסו בחומרה מיוחדת, בכללם).
הליך החקירה האינקוויזיטורי נפתח בדרשה שנשא האינקוויזיטור בפני ההדיוטות. לעתים הגיעו אינקוויזיטורים למקומות מרוחקים, שבהם הייתה ההשכלה הדתית דלה מאוד, והמפגש עם האינקוויזיטור היה המפגש הראשון של הציבור עם נוצרי משכיל. ואמנם, רבים מהאינקוויזיטורים היו בעלי השכלה אקדמית מהאוניברסיטאות, שהחלו מתבססות באותה תקופה. האינקוויזיטור הסביר את הדוגמה הכנסייתית, העניק ליישוב "תקופת חסד", שבה יכול כל אחד להתוודות מרצונו בפני האינקוויזיטור ולזכות למחילה ולייעוץ בענייני אמונה, ולהלשין על שכניו ובני משפחתו. בתום תקופת החסד, השתמש האינקוויזיטור במידע שאסף על-מנת לזמן בעצמו את נחקריו, ואף הייתה לו סמכות לזמן עדים שידווחו לו על אמונתם של שכניהם.
האינקוויזיציה, שהשתמשה בעינויים כבדבר שבשגרה, ואף תעדה את ההליך בפרוטוקולים מסודרים. המשפט בימי הביניים לא הכיר בעדויות נסיבתיות, והראיה הקבילה היחידה לאשמתו של אדם הייתה הודאתו. השימוש בעינויים היה אפוא אמצעי חיוני בעיני הכנסייה הקתולית, שהתירה אותם כבר במאה ה-13. על מנת ליצור רושם של גוף הוגן, מסודר וצודק, הושמטו לרוב הליכי קבלת ההודאה מן הפרוטוקולים, אבל מן המקרים שבהם העינויים תועדו אפשר ללמוד שמשך העינויים הוגבל בזמן. הכנסייה אסרה על שפיכת דם במהלך העינויים, והאינקוויזיטורים המציאו שיטות עינויים מגוונות שלא הפרו את האיסור הזה.
האינקוויזיטורים היו לרוב נזירים מהמסדרים המנדיקנטים - מסדרים שתפסו מעמד מרכזי בעולם הנוצרי החל מהמאה ה-13, בזכות פרשנותם הרדיקלית לכתבי הקודש. הנזירים המנדיקנטים, להבדיל מהנזירים הבנדיקטיניים, לא חיו סגורים במנזר מבודד, אלא שוטטו בין הבריות, לבושים בבגדים בלואים והטיפו את הבשורה הנוצרית. אסטרטגיה זו סייעה להם להיאבק בכתות שמתחו ביקורת על הכנסייה הקתולית העשירה, והדגישו את אופיו העני והצנוע של ישו.
ב-1542, האפיפיור פאולוס השלישי הקים את "קוגרגציית הלשכה הקדושה" הידועה גם כאינקוויזיציה הרומית, כקהילת קבע של קרדינלים וגורמים נוספים. ללשכה הקדושה היו משימות של שמירה והגנה על שלמות האמונה ושל בחינה ואיסור על דוקטרינות כוזבות ושגויות; הלשכה הקדושה הפכה לגוף הפיקוח על אינקוויזיציות מקומיות.
האינקוויזיציה הרומית אסרה את הפצתם של כתביו של ניקולאוס קופרניקוס והמקרה המפורסם ביותר בו פעלה האינקוויזיציה הרומית היה משפטו של גלילאו גליליי ב-1633.
עם קבלת העצמאות של המושבות הספרדיות בדרום אמריקה ביטלו הן במהלך המאה ה-19 את מוסד האינקוויזיציה במדינות השונות (בשנים 1813-1825). בעקבות המהפכה הליברלית של 1820 בפורטוגל, בוטלה האינקוויזיציה הפורטוגזית ב-1821 ובעקבותיה גם האינקוויזיציה בברזיל. בספרד הוצאה האינקוויזיציה מחוץ לחוק בשנת 1834.
האינקוויזיציה הרומית שינתה מספר פעמים את שמה וקיימת עד היום. בשנים 1858-1870 הייתה מעורבת בפרשת ניצורו בכפיה של אדגרדו מורטארה, האפיפיור פיוס העשירי שינה ב-1908 את שמה של האינקוויזיציה ל"הקהילה הקדושה של הכס הקדוש", בשנת 1965 השתנתה שמה של האינקוויזיציה ל"קהילה לדוקטרינת האמונה", שם זה נשמר עד היום.
רק להבין עד כמה הכבוד חשוב לנצרות בכלל ולאפפיור בפרט נקרא אתדבריו של הרצל:
פנייתו אל האפיפיור
ב-25 בינואר 1904 ניסה הרצל לבקש את תמיכת האפיפיור פיוס העשירי בתנועה הציונית ובכוונתה לפתור את "בעיית היהודים", על ידי הבאת היהודים לארץ ישראל. כפי שכתב הרצל ביומנו:
- "אתמול נתקבלתי אצל האפיפיור... הוא קבלני בעמידה והושיט לי את ידו, אשר לא נשקתיה... נדמה לי, כי בזה קלקלתי את יחסו, שכן כל הבא אליו כורע ונושק לפחות את היד... הרציתי בקצרה על מבוקשי. אך הוא ענה: לא. אין אנו יכולים להמליץ על תנועה זו. לא נוכל לעצור את היהודים מללכת לירושלים, אבל להמליץ עליהם לא נוכל... כראש הכנסייה, איני יכול לומר דבר אחר. היהודים לא הכירו בישו, ולכן אין אנו יכולים להכיר בעם היהודי..."[33].
את הנאמר כאן לא תלמדו בבתי הספר הממלכתים ומשרד החינוך יסתיר זאת חזק חזק ובכלל שום מוסד ממשלתי לא ינסה לשמור על יהדותם של עמנו זאת מדוע - מפחד לומר את האמת - פחד מאמריקה הגדולה - הרי לעולם היינו לבד ורק ה' עזר לנו - עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב - הזוהר מסביר שהביאור של הפסוק שהגויים לא מחשבים את עם ישראל ולא ישמרו עליהם.
דבר נוסף לכל המתעניין בנצרות רח"ל כתוצאה מחוברות שקיבל לידו או מאתר אינטרנט שמלא שיכנועים להתנצר, דברים אלו שמעתי מיהודי אמין מאוד, האפיפיור האחרון שהתפטר התפטר מכוון שהביאוו לו לקרוא את הספר דברי יעקב פרקי מחשבה והוא קרא בו בעיון ולאחר שקרא בספר את הסתירות בנצרות - מינה ובה - האפיפיור החליט להתפטר, לצערנו הרב ספר זה פרקי מחשבה לא נלמד בבתי הספר הממלכתים ולא בתיכונים והלואי ומישהוא יחליט ללמד את הדור הבא מתוך ספר זה בכדי שנזכה לשמור על אחדות עמנו - עם הנצח !!! שלמים וטובים.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46111&pgnum=1
ראוי להוסיף במקומות שביקרתי בעולם לא ראיתי עם כל כך מאוחד - אין בעולם מצב שזורקים רימון על קבוצת חיילים וחייל קופץ על הרימון בכדי להציל את חיי חבריו לצבא, הוא מוכן למות בשביל חיי חבריו, יש בעם ישראל הרבה טוב - בואו נשמור אחד על השני.
ויהי רצון מלפני אל אלהי ישראל שיגן על כל ישראל ועלינו בתוכם מכל חבלי משיח ומכל צרה וצוקה ומכל מחלה ויגון ואנחה ונהיה כולנו שמורים ומוצלים ומוגנים תמיד, ושמירה מעליה תהיה לכל אחינו חיילי ישראל בים ביבשה ובאויר ונזכה להתברך בגאולה שלמה בחסד וברחמים עצומים בקרוב ממש בטוב הנראה והנגלה אמן נצח סלה ועד
היו ברוכים