חודש שבט, שאנו כבר לקראת סיומו, מזמין אותנו להתעסקות בעצים.

בלשון הקודש, מלבד השורש בן שלש האותיות, קיים גם 'שער' בן שתי אותיות. התבוננות בשערי המילים יכולה ללמד אותנו רבות על מהות המלה. מלה הקרובה לעץ, ושערה באותיות 'עצ', היא: עצה.

עצה טובה, בדומה לעץ, מניבה פירות לאורך ימים, ולפעמים תרומתה וערכה מתגלים דווקא לאחר זמן. עצה טובה, כמו עץ יציב, יכולה לתת לנו את הכוח לעמוד בפני רוחות חזקות המאיימות על שלמותנו. עצה טובה, כוחה רב בתהליכי הצמיחה וההתפתחות שלנו.

נתבונן מעט בכוחה של העצה, ובתנאים הגורמים לה להיטיב.

במצב הרצוי, בני הזוג יכולים להיות חברים טובים ביותר, ועצות רבות הם יכולים לעוץ זה לזה. אלא, שפעמים נצרך ייעוץ דווקא בשל מצוקות בבית פנימה, או לשם בניית הקשר עצמו. בכל אלו, טוב וראוי לפנות לייעוץ חיצוני. לא רק שאין זו בושה להתייעץ, אלא שהנכונות לקבל עצות פותחת פתח לברכה רבה.

יועץ החיים ויועץ הדעת טוב ורע

במי מתייעצים? ישנם שני ערוצים מרכזיים: צדיק, וכל אדם אחר שיכול לתת עצה טובה. שני הערוצים יכולים להיטיב, אך יש לדעת כי ביכולתם לגעת ברבדים שונים בנפש המתייעץ, כפועל יוצא מן העבודה הרוחנית שכל אחד מהם עשה בנפשו הוא.

הצדיק הוא בחינת "עץ החיים". הצדיק הוא אדם שכבר תיקן את כל הרבדים הפנימיים שבנפשו, עד כדי כך שאפילו התגובות הספונטאניות שלו מתוקנות. הצדיק יכול אם כן לחדור לשורש הכי עמוק בנפש המתייעץ. במילים אחרות, הצדיק יכול לתת עצות פלאיות של חיזוק האמונה (שמקומו ב"כתר", בעל מודע של האדם). אמונה שכל מה שעובר על האדם מכוון ומושגח לטובתו ותיקון נפשו. אמונה ביכולות של האדם להתמודד ואף לצמוח מתוך משבר. בין בני הזוג האמונה מתבטאת באמון – אמון כי בני הזוג הם אחד ורק יחד יצליחו להגיע לתיקונם.

שאר היועצים הם בחינת "עץ הדעת טוב ורע". עד כמה הם טוב/ טוב ורע/ רע, תלוי בשאלה כמה הם תיקנו את נפשם. בהקשר הזוגי היועץ בבחינת "עץ הדעת טוב", הוא המשית עצות לבני הזוג להתעלות מעל עצמם ולעסוק בהטבה זה לזה. היועץ המעורבב ב"טוב ורע" ידחוף לשמירה על הקשר אך מתוך מניעים אגוצנטריים של המתייעצים. היועץ בבחינת הפך הטוב, ישים רק את טובת המתייעץ מול עינו תוך סלילת דרך ח"ו לפירוק הנישואין.

מי יכול לייעץ?

בבסיס האישיות של כל היועצים צריכות להיות כמה תכונות. תכונות אלו רלבנטיות לכולנו, שכן גם אם אנו בצד המתייעץ, לפעמים אנו מוצאות את עצמנו גם נדרשות לתת עצה.

העמדה הנפשית הבסיסית חייבת להיות "אהבת ישראל" עצומה, על מנת להזדהות עם המצוקה של השני, ואף לתת לו עצה נכונה.

על היועץ עצמו להיות עובד ומעדן את מידותיו באופן תמידי, ובמיוחד בעל שפלות. מהות שפלות זו בהפנמה שרק יד ההשגחה גרמה ליועץ ולנועץ להיות במקומם, והתפקידים יכלו להיות גם הפוכים...

עבודת המידות של היועץ מבטיחה גם נקיות בנתינת עצה נכונה, ללא נגיעה אישית, לאדם המתייעץ.

   תנאי אחרון הוא האמון. אם פתחנו בזה שהעצות המתוקנות ביותר מצמיחות את האמונה, מסתבר שרק מתוך אמון יכולים לצמוח עצות הגונות. על מקבל העצה להאמין ביועץ, אך לא פחות חשוב הוא האמון שנותן היועץ במתייעץ וביכולתו לצמוח ולהשתנות. ואולי, עיקר האמון הוא שהעצות נמצאות עמוק בנשמת האדם, והאומן המאמן והמאמין הוא בבחינת איש תבונות שעוזר לאדם לדלותם מתוכו. "אודה שמך כי עשית פלא, עצות מרחוק אמונה אומן" (ישעיהו כה, א).

http://pnimi.org.il/jewish-psychology/psychology/495-advice