כ אדר א
יום חמישי ה'תש"ג

שיעורים:
חומש: כי תשא, חמישי עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: ואפילו בבחי'... -לט- ושנה כו'.

אין [במשמעותה של] 'עבודה' ש'עבודה' תהיה באמת, כי האמת היא עבודה בפני עצמה - שגם ה"צפורן" [=הטפל ביותר] תהיה אמיתית. מה אתה מתפעל [הרי מצינו בגמרא לגבי משה רבינו] "מדת האמת ראה (סנהדרין קיא,א) ונפל על פניו"!

כ אדר שני
שבת=פרשת פרה ה'תש"ג

הפטורה: ויהי דבר ה' גו' - דברתי ועשיתי.
אומרים אב הרחמים.
שיעורים:
חומש: צו, שביעי עם פירש"י.
תהלים: צז-קג.
תניא: ובזה יובן... (פרק כג).

רבינו הזקן סיפר: מהתורות שאמר מורי (הרב המגיד) לפני ביחידות, היתה תורה על הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", דהגם שהאש יורד מלמעלה באתערותא דלעילא [דהיינו, ללא עבודת האדם], מצוה להביא מן ההדיוט [=מלמטה, בידי אדם], כי באתערותא דלתתא [=עבודת האדם] אתרעותא דלעילא [=שלא בערך לעבודת האדם], כי רוח אייתי [=מביא] רוח ואמשיך [=וממשיך] רוח, רוח מלמטה אייתי רוח מלעילא, ואמשיך רוח מלעילא ולעילא. ומצות עשה להבעיר אש על המזבח, מזבח הוא "אדם כי יקריב מכם", וההקרבה עצמה אינה מספקת, וצריכים להבעיר אש על הקרבן אשר מכם, ואש זה - לא תכבה, שהיא מכבה את ה "לא".