את מסכת חייו הסוערים החל עוז במפגש עם לוחמי נינג'יטצו מקצוענים שכירי חרב. המטרה מקדשת את האמצעים - כל חפץ הופך לכלי נשק מסוכן. מכאן העניינים יצאו מכלל שליטה, "תוך זמן קצר מצאתי את עצמי נמצא בסדר יום מפרך כשהמטרה להגיע ליפן, התוצאות לא אחרו לבוא וההצלחה היתה מסחררת, במקביל הייתי רוכב על אופנועי שטח, מצנחי רחיפה וגלישת סנפלינג. בשלב הזה של חיי, התורה והמצוות לא תפסו מקום כל שהוא בסדר יום המטורף שהתחיל בזריחת החמה באימונים מפרכים.

ב-7 בבוקר כבר הייתי גולש מגורדי שחקים, אחרי הצהרים מאמן קבוצות בלוחמה ובהכנה ליחידות מובחרות בצה"ל, ובסופי שבוע תחרויות של אופנועי שטח.
באחד המקרים ניסה נהג מיניבוס ערבי לדקור אותי עם מברג משונן באורך 30 ס"מ בראש דרך חלון המיניבוס, לאחר מאבק קצר הנהג מצא את עצמו חסר הכרה אך בזה זה לא נגמר, כשהנהג התעורר הוא רץ אחרי עם קבוצה של 20 ערבים במטרה לגמור את העניין... הכבוד לא נתן לי לברוח. ולאחר התמודדות בחסדי ה' עלי ניגמר בצורה הטובה ביותר.
בפעם אחרת במגדל האופרה בת"א, בנין בגובה של 24 קומות, באמצע הגלישה, באמצע המחשבות והתכנונים, ניגמר לי החבל... ואני עף למטה. באותו רגע כל חיי היו תלויים לנגד עיני... ברוך ה' שהצילני.
בצבא קרה מקרה שנתן לי להבין שיש מי שמנהיג את העולם... חייל נוסף ואני היינו בתוך חדר שריצפתו היתה מלאה ב-30 ליטר דלק! בקושי היה ניתן לנשום... שנינו רטובים ברגלים, בידיים בדלק... חברי הוציא מצית מכיסו ושאל אותי עוז מה יקרה אם אני אדליק את זה?! לא עלה בדעתי שאכן עשה כך. המצית לא הספיקה להידלק ושביל של אש פילח את החדר. אני איבדתי את ההכרה. התעוררתי מחוץ לחדר לצרחותיו המבעיתות של חברי שבער כולו באש שבינתיים איני יודע מה קורה איתי!
ניסיתי לצעוק לו שיבוא אלי ונצא ביחד מהתופת, אך הוא היה עסוק באש ששרפה אותו. איכשהו תפסתי אותו ביד והתחלנו לצאת החוצה. איך הוא היה נראה אח"כ אין צורך להמשיך. ומה איתי?! למשטרה הצבאית אמרתי שאני נינג'ה ועשיתי סלטה החוצה, אבל בתוכי ידעתי שאני משקר, מתעלם מהשגחתו יתברך שלא אתחייב למה שאצטרך להאמין...
לאחר שנתיים הצטרפתי לאימפריית התשובה האדירה בישיבת אור החיים כשבראשה מטיבני טובות עד אין ספור הו"כ הרה"ג רבי ראובן אלבז שליט"א, הלוחם האמיתי במלחמתה של תורה, שהתורה מכריזה עליו "וישמע ראובן ויצילהו מידם". כשהיום התורה היא המקדשת את האמצעים...".
כיום, לאחר סדריו הקבועים בכולל הישיבה, משמש כעשור שנים שדכן ומדריך חתנים, מנחה נישואין ומשפחה עם הסמכה מטעם משרד החינוך, ומרצה בכיר ברחבי הארץ, כאשר היום לימוד התורה וקיומה היא משאת נפשו.

http://www.orhachaim.org/index.php/סיפורים-אישיים/עוז-פרחי