על-פי סימן א' בטור אורח-חיים "שיוויתי ה' לנגדי תמיד. כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים" – שם הוי"ה דייקא, המורה על מידת הרחמים. וכן כאן, אומנם מוזכרות ומרומזות בפסוק בחינות מגוונות: הוי"ה, א-ל, ה' (משה=השם), דיבורים קשים (וידבר), אמירה רכה (ויאמר), אבל כולן משתרשות ממידת הרחמים של הקב"ה, לכן גם כאשר האדם מרגיש שה' נגדו, שמצמצם אותו, שמסתיר פניו ממנו, מקשה עליו את חייו וכולי – הכל לתכלית טובה ונובע רק מרחמיו, שיודע מה טוב ביותר לכל נברא, ותכלית מעשיו לעולם לקרב, ושיא הקרבה היא תפילה, ככתוב "תפילה לא-ל חיי" – על ידי שמדבק עצמו בה' שהוא חי-החיים, שעוז וחדווה במקומו, ממילא מתמלא חיות ושמחה ומאפשר לה' להשפיע כל טוב, ברכה , הצלחה ולבטל כל גזרה וכולי ואשריו.