"וידבר
י-הוה
אל-משה
לאמר".
אם
נתבונן באמצעי-תיבות
הפסוק של המילים עם מספר האותיות האי-זוגי,
נקבל
"דש"
בחינת
עבירות שאדם דש בעקב.
ואומר
הרב שלום ארוש שליט"א
שהסיבה לכל ייסוריי האדם היא בכיית-החינם
שהיא תולדה של חסרון-האמונה
ש"הכל
לטובה".
ותיקון
האמונה והשלמתה הוא בלילך בתודה והודאה,
בחינת
"אזמרה"
(סימן
רפ"ב
בליקוטי מוהר”ן).
ולאמונה
זוכים על ידי שמדברים אמונה בבחינת
"האמנתי
כי אדבר".
וכאשר
מאמין ש"אין
עוד מלבדו"
וש-"ה'
טוב
לכל ורחמיו על כל מעשיו"
בוודאי
תהיה עיקר השתדלותו אחר הקב"ה,
ויקיים
'וידבר
משה
אל י-הוה
לאמר'.
היינו
שירבה בתפילה ברחמים ותחנונים מחד גיסא,
אבל
יהיה אסרטיבי והחלטי מאידך גיסא,
ולא
ירפה מלדרוש את ה'
שיקרבו
לעבודתו יתברך,
ויצילו
ממידותיו הרעות ויפדה אותו מהתאוות-הרעות
וכיו"ב.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)