תובנות בתורה – פרשת שמות

א,ט: רב ועצום ממנו: תובנה: עם ישראל התרבה והתחזק, ועבר מבחינה מספרית את המצרים. אם נביא בחשבון שעם ישראל רק הלך והתרבה במשך שנות העבדות (פסוק י"ב), ואם בצאת ישראל ממצרים היו כ- 600,000 גברים ישראלים בגיל צבא (60-20), הרי שלמצרים היו הרבה פחות מזה. בכל זאת העם פחד מן המצרים, וזאת מכמה סיבות: חוסר אמצעים כספיים ("וישימו עליו שרי מיסים" – פסוק י"א -  גרם לעניות  העם, ובעקבות כך לחולשה), חוסר בצבא לוחם ("בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה--וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"; יג,יז)  ומיראה מאדוניהם - משעבדיהם.

ב,י: ויגדל הילד, ותביאהו לבת פרעה: תובנה: משה גדל בבית אמו עד שנגמל. משגדל הביאה אותו אמו לביתה של בת-פרעה. משה לא נחטף מאמו, אלא הובא על ידה לבית פרעה במסגרת הסכם הנקה בשכר. משה ידע את מוצאו ("ויצא אל אחיו"; פסוק י"א), ובכל זאת זכה לביקורת מהעם על שהרגיש מעין נסיך מצרי ("מי שמך לאיש שר ושופט עלינו"; פסוק י"ד). פרעה, בניגוד לבתו ("ויהי לה לבן"; פסוק י'),   לא התייחס אל משה כאל נכדו, ובקש להרגו על כי הרג איש מצרי. משה הוכיח כי היה בעל כוח גופני רב: הרג את המצרי, הושיע את בנות יתרו מהרועים, השקה את הצאן. משה הוכיח גם את חוש הצדק שלו, כי השקה גם את צאן הרועים שגירשו את בנות יתרו (כתוב "וישק את צאנם" ולא 'את צאנן'; פסוק י"ז). ועוד הוכיח משה את טוב ליבו, בכך שהסכים ("ויואל"; פסוק כ"א) לגור עם יתרו ולשאת את בתו צפורה.

ב,כג: ויזעקו, ותעל שועתם אל האלוהים: תובנה: תפילה כנה ועמוקה אל ה', בצורה של זעקה ,שוועה ונאקה, מגיעה ליעדה, אל האלוהים: "וישמע אלוהים את נאקתם"; פסוק כ"ד.

ד,ח: והיה אם לא יאמינו לך: תובנה: גם לאדם נוכרי יש "בחירה חופשית", כלומר החופש לבחור את דרכי פעולתו ומחשבותיו. ה' לא ידע לספר למשה אם פרעה וחרטומיו יאמינו לשני האותות שלו, זה תלוי ב"בחירה החופשית" שלהם. זה מצביע על כך שעניין ה"בחירה החופשית" קיים גם אצל המצרים.

ו,א: ביד חזקה ישלחם, וביד חזקה יגרשם מארצו: תובנה: יציאת מצרים נערכה בשני שלבים: שליחה וגירוש. שלב השליחה הוא ביוזמת ה': שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי (ד,כג), ושלב הגירוש הוא ביוזמת פרעה: כִּי-גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם (יב,לט). ה' מבטיח למשה שפרעה יבצע "ביד חזקה" ובכל כוחו את שני השלבים, כך שהיציאה ממצרים תהיה מוחלטת.