תוכנית הגשמת הבטחות הא-ל לאבות ממשיכה להתבצע. טרם יצא לדרך, מבטיח ה' ליעקב: "אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה" = 1157, הבטחה התקפה (במ' טו,כו) "לכל עדת בני ישראל". יוסף נשלח ראשון למצרים, ללמד גוים חכמה, להשפיע עליהם אמונת אמת. וזה לצורך ישראל, לצורך התיקון המוטל עליו, שירד וישתעבד למצרים, ולא ירד לבדו כי אם כדבר ה' "אנכי ארד עמך מצרימה" = 801, והיו זרעך המון עם (ברא' מב,כה) "וימלאו את כליהם בר", שיגדלו באומץ ויתחזקו בטוב לבם ויזכו גם לרכוש גדול במצרים, ויודו לה' אשר הנחני בדרך (שמ' יח,ד) "ויצלני מחרב פרעה" אשר בקש להשמיד את העם. ואם תשמור את מצוות ה' המחברות את הויתך לא-להות, (במ' י,ח) "והיו לכם לחקת עולם", לכל ירידה אשר בדרכך תרד ילווה אותך ה' (שמ' יג,כא) "להאיר להם,ללכת" אל תכלית הטוב. "ואנכי אעלך גם עלה" = 356, כי אם יש לך עינים לראות ולב הרואה את הנולד, (מ"א כב,כה) "הנך ראה ביום ההוא" אשר תתגלה ישועת ה' (תהי' יט,טו) "צורי וגאלי", להשיב בך את כל (איוב טו,יד) "ילוד אשה" אל האור ואל הטוב. והנסיון הוא בהכנעה, בקבלת כל העובר עליך בלב טוב וברוח טובה.

כי תבקש להבין את דרכי ה', "ויוסף ישית ידו על עיניך" = 1162, (ברא' מט,כו) "תהיין לראש יוסף" אשר יצא להושיע את הגוים, ובקש אף (דב' א,ט) "שאת אתכם", לחזק אותכם להיות עם (תהי' קמו,ו) "השמר (השומר) אמת לעולם" (דניאל יא,כח) "ולבבו על ברית קדש". מפרשי הפשט נוטים להבין שיוסף ישית ידו על עיני יעקב כשיגיע עתו להאסף אל עמיו, שיסגור לו את עיניו כמנהג ישראל למי שפרחה נשמתו. רבי מאיר שמחה הכהן מדוינסק מציע בספרו "משך חכמה" פרשנות יותר מרחיקה לכת: יתכן כי אמר לו שבל יחקור בעיונו ובעיניו השכליים על תכלית ומהות העניין שצריך לירד מצרימה ולעלות... שזה העניין יעצום עיניך, שבל תחקור ובל תסתכל אחרי דרכי ההשגחה - עכל"ק. כי כל הירידה והעליה, של יוסף ראשית, ושל כל ישראל אחרית, הן חלק מתוכנית א-להית אשר לא תיקלט בהגיון כשאינך יודע תכליתה. 

ה' מבטיח אשר הוא עצמו מוריד ויורד עם יעקב וכל זרעו למצרים, והוא עצמו בגלוי יעלה אותם משם בהגיע עת. אין בידיך כי אם לסמוך על ההשגחה. אך אם תפקפק, אם יוחלש בטחונך ותשאל לריק למה ומדוע ואיך ומה מחר, ותתמרמר על חוסר הידיעה במקום להודות על כל הטוב, יתהוה בידך שתחליש גם את החיבור של ההשגחה הגלויה עליך, ותיאלץ להיאבק בעצמך: אם אתה יורד, לא ה' הורידך. אם אתה עולה, לא ה' העלך. בשלמות האמונה אשר ירדת מצרימה לקתנה (אתה, אני, כולנו), רק אם תתן ליוסף, לשליט הנאמן שומר הברית, לעצום את עיניך השפלות והכוזבות, תזכה להמשיך אליך את ההשגחה אשר מעל להגיון ומעל לטבע, בה הכל תמיד בתכלית הטוב, והעולם העבה מובל על ידי הרוח, לעשות שלום בכל העולמות.