בס''ד

פרשת 'וישב' כתיב ''אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה '' מדוע נסמכו שמות יעקב ויוסף ולא שמות האחים?

אלא תולה הכתוב, את תיקון פגם הפירוד שנעשה בין השבטים הקדושים ע''י מכירתו.. כי איחוד השבטים יעשה ע''י יוסף

הצדיק דייקא...ללמדך על שמחל יוסף על כבודו ולא נקם באחיו, באומרו פרק נ' פס' כ' '' וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה '' בזה נלמד כלל מחז''ל '' כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו'' (ר"ה יז.)

ועל איזה פשע נאמר ביוסף? דכתיב ''וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם'' ובזה הגביר את שנאת האחים בו, על זה נאמר במשלי כ''א כ''ג ''שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו'' ונתקיים הדבר ביוסף שנאמר תהלים ק''ה י''ח ''עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ'' ...וזו סיבת מכירתו בשל האמור ''וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה וגו' ...לכן באו צרות הללו..שהרי אין שכינה שורה על 'דוברי לשון הרע' ודומיהם ופשט הכתוב מעיד עליו [אך אין הדברים פשוטים אלה ידוע על מדרגתם של השבטים הקדושים] לכן נמצא עוד טעם לסיבת הדבר כי שיתפו תשעת האחים את השכינה שהכריע במעשה המכירה שהרי אין שכינה שורה עם מוציאי דיבה

והשכינה צידדה במעשיהם, כדי להביא יסורים על יוסף לתקן פגם הנ''ל בכך 'יסורין ממרקין את עונותיו של האדם' על שגרם לפירוד וחיזק את אש השינאה בין האחים. וכל ענין מכירת יוסף הוא בבחינת 'תשובת המשקל' זה שגרם לפירוד הוא זה שיחבר ויאחד את האחים..הן בחיזוק האמונה אצל יוסף, והן אצל האחים...שאף הם עברו לא מעט תמורות ...       

ומה הרמז שבאמור ''יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה'' נראה לי בסיעתא דשמיא לפרש הטעם כך ..המספר 17 כמנין 'טוב' אין 'טוב' אלא 'בן תורה' שכל דרכיו דרכי שלום דכתיב ''וכל נתיבותיה שלום'' ואמרו חז''ל הקדושים 'תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם''

בזאת רומז יוסף לאחיו באומרו  מ''ה  ד' ''וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי'' מדוע 'עוד אבי' ולא 'אבינו' הרי אבי הוא אביכם?

אלא טעם הדבר הוא כי יוסף אימץ את מה שלימדו אביו שכל דרכי התורה היא לשלמות ואחדות, והתגבר על יצרו ומחל על כבודו ולא נטר לאחיו...והשלום מעל לכל [מנגיעות אישיות] ..ואילו אצל האחים נאמר ''וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם''

התורה מעידה בפשט הכתוב, וזו לא דרכה של תורה ....לכן אמר יוסף 'אבי' ולא אבינו שאפילו שהביא דיבתם דכתיב

''וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם'' לא נועץ אלא עם גדול הדור אביו 'יעקב' מתוך תמימותו וחיפוש טובתם של אחיו אלא לא חקר ודרש במעשיהם על שאכלו אבר מן החי [וכל מה שדרשו חז''ל על ''בן פקועה']...ואילו הן עשו דין במקרה של יוסף וכן במקרה דינה ושכם בן חמור ולא נועצו עם אביהם לכן אמר ''אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי'' אבי כן ולא אביכם עד שתתקנו מעשיכם....כרמוז בכתוב ''וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים'' והפסוק אחריו יחזק האמור ''הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם''

עד שלא תאספו ותתקבצו לאגודה אחת אז תתקיים נבואת אחרית הימים ובן דוד יבוא....וכאן רמז הכתוב על גאולת ישראל בשני לשונות של גאולה הנ''ל  ''הֵאָסְפוּ'' ו- ''הִקָּבְצוּ''  

דכתיב ביחזקאל פרק י''א פסוק י''ז ''לָכֵן אֱמֹר כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וְאָסַפְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפֹצוֹתֶם בָּהֶם וְנָתַתִּי לָכֶם אֶת אַדְמַת יִשְׂרָאֵל'' שאין אדמת ישראל ניתנת לישראל אלא ע''י אחדות ישראל, לכן אורו של משיח יתגלה רק שיתקיים האמור ''בלב אחד כאיש אחד'' שנאמר ''וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר'' ''בשר' מלשון ''שבר'' היינו לשבר את הגאוה שהיא מקור כלל המידות הרעות, ומשכן ליצר הרע.. ואילו 'ענוה' היא מרכבה ומשכן לה' בחינת יצר הטוב...והיא אם המידות הטובות..  

כי בשנאת חינם[מקור הגאוה] נחרב בית ה'.. כך באהבת חינם מקור ענוה] נזכה לבית מקדש שלישי ונצחי... אמן סלה