האדם אינו רואה את מה שבאמת נמצא מולו, אלא את מה שנסיונות חייו הכשירו אותו להשיג, לקלוט, באופן כלשהו להבין. אדם שמעולם לא ראה פיל ולא קרא או שמע על פילים, יש סיכוי רב שלא יבחין בגוף כלשהו היכן שפיל ממש עומד מולו. פשוט, לא יראה אותו. אחי יוסף אינם מסוגלים לראות את יוסף על במת חלומותיו המתגשמים. פשוט: מאחורי השררה והדר המלכות שלפניהם, אין מצב שיימצא יוסף. ליוסף עצמו זה הרבה יותר קל: לא רק שהוא מזהה אותם מיד, הוא גם חושד שהם אותם שהיו, שלא חזרו בתשובה על אשר עשו, שלא נתקנו במידותיהם. "ויכר יוסף את אחיו, והם לא הכרהו" = 1136, (יש' מג,ט) "וישמעו ויאמרו אמת", רביבים מהאמת הגועשת בלבב כולם, אשר פותחת בדרכה להתגלות, שיתוקן בה עון. אשר יטען יוסף כי (איוב כז,ו) "בצדקתי החזקתי", וכי (ירמ' מט,כא) "רעשה הארץ צעקה" כאשר גזרתם על אבא כעין (יח' כד,טז) "הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה", בסערה, ובמעשיכם הרע התעוררה פורענות  (שמ' יד,כא) "ויולך י-הוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה", כל הזמן השחוך הזה בו אבא התאבל עלי. ואנכי (ירמ' כג,יג) "ראיתי תפלה", וה' הצלני.

והובאו אליו, "ויכר יוסף את אחיו" = 818 כי נראו לו כלא השתנו כלל, (ברא' לו,ז) "כי היה רכושם רב", ומתאגדים באיחוד זוהר המרשים בעוצמתו (במ' כג,ט) "ובגוים לא יתחשב". והוא מחל להם, (זכ' ח,יא) "לא כימים הראשונים אני", (ש"ב ג,לט) "ואנכי היום רך ומשוח מלך", (איוב ה,ט) "עשה גדלות" אשר ה' מצליח בארץ. על כן, לא אני אתבע ממך את עלבוני: (איוב טו,ו) "ירשיעך פיך, ולא אני". 

והוא נהיה כמו בחלום, "והם לא הכרהו" = 318, כי תמורת כתונת הפסים לובש עכשיו (ויק' ו,ד) "בגדים אחרים", בגדי מלכויות זרות, (חב' ב,ה) "ויאסף אליו כל הגוים" אשר (ירמ' נא,נד) "קול זעקה" בגרונם, כי (מל' א,יד) "נורא בגוים" א-להים, ואין מרעה ולא מים ולא (דה"א טז,ג) "ככר לחם" כי אם מאת יוסף, (שופ' ו,ה) "ויבאו בארץ" (זכ' יב,ג) "ונאספו עליה" לבקש את יוסף, לבקש ביוסף רחמי שמים, ובתוכם, נגד כל הסבירות והצפיות והרצונות שלהם עצמם, גם אחי יוסף באו כי לא יכלו לא לבוא. (ברא' לא,לא) "ויען יעקב": (מל' ג,ח) "היקבע אדם א-להים"?, עם כל המשתמע ומשתלח מכך.