"והנה י-הוה נצב עליו ויאמר אני י-הוה א-להי אברהם אביך וא-להי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך"

  אשר – לשון שמחה, ונראה לפרש שבזכות השמחה זכה בארץ לו ולזרעו. ללמדנו מה גדול השכר של המרת היגון האנחה, הכעס והרוגז ברחמים ובשמחה ובששון. שהרי היה יכול לרטון ולהיעצב על העייפות והסתלקות אור השמש בשעה שמיהר ואץ לדרכו, ונאלץ להתעכב וללון בטרם עת. ואף על פי כן שכב בשמחה ובטוב לבב (אשר אתה שוכב – לשון אושר). ונראה לומר שכפום צערא אגרא, היינו כפי הקושי והיצר הרע שמסית לכעוס ולקצוף על ה' יתברך ועל הצדיק, בחינת ההשגחה הכללית והפרטית, שממנו כול ההשפעות והרוח חיים (ל”מ א-ח,ב), כן גודל השפע שיקבל, אם רק ישכיל לבטל בשמחה דעתו ורצונו לרצונם ולדעתם.

תפלה לקיום התורה

ריבונו של עולם, זכני לעולם לבטל רצוני לרצונך, וככל שהדחף לכעוס ולרטון מתעצם, זכני לגלות יותר נחישות וסבלנות לגלות את רצונך ולילך אחר עצתך, ואדע שהמניעה היא רק בשביל הגברת החשק, ושהקושי הוא רק למראית עין, כי כל מחשבה רעה היא יצר הרע, ובאמת קיים רק ה' יתברך – ואתה טוב בתכלית, וחפץ בטובתי ובכל עת מחדש הבריאה להנאתי ולקרבני לתכלית הטוב הנצחי. אנא, אל תחכה שייעשה הדבר על ידי, אלא פעל לי אתה הכל מאוצר מתנת חינם, כי רק על ידי זה יתגלה שאכן אתה יתברך בעל היכולת, הכוחות והרחמים כולם!