"וישכב במקום ההוא" – לשון משכב בחינת תשמיש מרצון שניהם, בחינת זיווג דקדושה, שמקשר עצמו לשכינה, לצדיקים האמתיים, לתורה הקדושה,  כי קבלת עצות מהצדיק כקבלת זרע ממנו (ל"מ). ההוא – גימטריה טוב, כי זה כנגד זה עשה א-להים, וכשם שתשמיש לשם עונג הגוף הוא עיקר התאווה, כנגדו תשמיש לשם שמיים, הוא עיקר תיקון וקדושת הברית, ושקול לעבודת כהן גדול ביום הכיפורים בקודש הקודשים, ולכן צריך להיעשות בשמחה גדולה, כי בלי שמחה זה בלי ה' (ל"מ א-ה), ותיבת ההוא בדווקא לתיבת במקום מיוחסת.

לכן נראה לומר, שכשם שתשמיש לשם תאווה מושך עצבות על האדם, כך פרישות וחסרון מצוות עונה לא מאפשרים שמחה שלמה, כי אינו מקיים כל התרי"ג מצוות, ונשאר אותו איבר חסר את החיות הרוחנית ונשאר ללא רוח חיים דקדושה, וממילא נמשכת עליו רוח דסטרא אחרא, בבחינת "הבור ריק אין בו מים וכו'”. אך מידה טובה מרובה!