"ויפגע במקום וילן שם כי-בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא"

  אף על פי שהלך חרנה, לשון חרון אף, כלומר שנביאי השקר והזעם שבלבו ניבאו לו שעתידים לבוא עליו צרות צרורות כי יוצא מהסדרים בבית המדרש והולך לשהות בחברת לבן הארמי, במושב לצים שלא עוסקים בתורה, אך יצא מיד נתקיים בו "ויפגע במקום" ואין מקום אלא השכינה, כי ה' מקומו של עולם ואין העולם מקומו, וממילא אין לו יותר נפקא מינא אם נמצא בבית המדרש או מחוצה לו, כי דבוק בה' יתברך, וחי את האמת ש"אין עוד מלבדו ושמלוא כול הארץ כבודו".