"ואולם לאווים
הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק, לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו,
לא תונו איש את אחיו, לא תשיג גבול רעך. הן כל אלה חילוקי דינים שבגזל, כוללים
מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל המשא והמתן המדיני, ובכולם איסורים רבים... אמנם
כללו של דבר, כמו שחמדת הממון רבה, כן מכשלותיו רבים. וכדי שיהיה האדם נקי מהם
באמת, עיון גדול ודקדוק רב צריך לו. ואם נקה ממנו ידע שהגיע כבר למדרגה גדולה, כי
רבים יתחסדו בענפים רבים מענפי החסידות, ובענין שנאת הבצע לא יכלו להגיע אל מחוז
השלימות" (מסילת ישרים)
היסוד של מידת הנקיות היא
- זהירות ברמה יותר גבוהה. זהירות קיימת בדברים שניכרים לעין, ואילו הנקיות היא
בדברים שאין ניכרים לעין, ויותר קשה להבחין בהם.
הנקיות קיימת בעיקר איפה
שיש לאדם נגיעה, כי בדברים שאין לו נגיעה הוא ישר יראה את האיסור.
התחומים שבהם לאדם יש נגיעה,
הם התחומים שבהם הקב"ה נטע משיכה באדם: ממון, אכילה ועריות. גם בדברים שבין
אדם לחבירו יש לאדם נגיעה, שכן חשוב לאדם לשמור על מקומו בחברה, והוא חושב
שע"י הורדת השני - הוא יתקדם. תחום נוסף הוא במידות המוסריות, שם מאוד קשה
לאדם לזהות את הבעיות שיש לו באישיות, וממילא, קשה לו לתקן אותם. רוב בני האדם
נכשלים בגזל כי הם מורים היתר לעצמם.
אפשר לראות אנשים
שמדקדקים בכל ההלכות, אבל כשזה מגיע למסחר - כל החסידות נעלמת. הוא בטוח שזה מסחר,
ולכן הכל מותר. כל זה מאהבת הממון.
אדם צריך לחנך את עצמו
שכסף זה רק אמצעי, ולא צריך להיות עשירים. ממון זה ניסיון גדול.
הרב חיים סבתו, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה
אדומים" http://www.ybm.org.il/Hebrew/LessonsIndex.aspx?catId=82
ב"ה
פרק יא: מסילת ישרים –
בפרטי מידת הנקיות: גזל
הסברנו מה היסוד של מידת הנקיות – זהירות ברמה יותר גבוהה.
זהירות קיימת בדברים שניכרים לעין, ואילו הנקיות היא בדברים שאין ניכרים לעין,
ויותר קשה להבחין בהם. למה יותר קשה? בשל הוראת היתר. ממילא, יוצא שנקיות קיימת
בעיקר איפה שיש לאדם נגיעה, כי בדברים שאין לו נגיעה הוא ישר יראה את האיסור.
התחומים שבהם לאדם יש נגיעה, הם התחומים שבהם הקב"ה
נטע משיכה באדם: ממון, אכילה ועריות. גם בדברים שבין אדם לחבירו יש לאדם נגיעה,
שכן חשוב לאדם לשמור על מקומו בחברה, והוא חושב שע"י הורדת השני - הוא יתקדם.
תחום נוסף הוא במידות המוסריות, שם מאוד קשה לאדם לזהות את הבעיות שיש לו באישיות,
וממילא, קשה לו לתקן אותם.
"והנה על מדה זו, היה דוד שמח בעצמו ואומר
(תהלים כו): ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. כי באמת רק מי שינקה לגמרי מכל
נדנוד חטא ועון, הוא הראוי לראות את פני המלך ה'. כי זולת זה, אין לו אלא לבוש
ולהכלם מלפניו, וכמאמר עזרא הסופר (עזרא ט): אלקי בושתי ונכלמתי להרים אלקי פני
אליך. והנה ודאי כי מלאכה רבה היא לאדם להגיע אל שלימות המדה הזאת, כי העבירות הניכרות
וידועות קלות הם להשמר מהם, כיון שרעתם גלויה. אך הדקדוק הזה המצטרך לנקיות, הוא
הקשה יותר, כי הוראת ההיתר מכסה על החטא... ואמנם ודאי, שהמדה הזאת קשה, כי טבע
האדם חלש ולבו נפתה על נקלה, ומתיר לעצמו הדברים שיוכל למצא בהם כדי הטעאה. ובודאי
שמי שהגיע לזאת המדה, כבר הגיע למדריגה גדולה, כי בפני מלחמה חזקה עמד ונצח. ונבוא
עתה לבאר פרטי המדה הזאת."
מי שמגיע למידת הנקיות הוא כבר בדרגה גבוהה. כשנראה את
הפרטים, נראה שקשה להגיע למידה זאת.
"פרטי מדת הנקיות, רבים הם מאד, והנם ככל
הפרטים שבכל השס"ה מצות לא תעשה. כי אמנם ענין המדה כבר אמרתי, שהוא להיות
נקי מכל ענפי העבירות. ואולם אף על פי שבכל העבירות משתדל היצר הרע להחטיא את
האדם, כבר יש מהם שהטבע מחמדן יותר ובהן מראה לו יותר היתרים, אשר על כן יצטרך בהן
יותר חיזוק לנצח את יצרו ולהנקות מן החטא. וכן אמרו ז"ל (חגיגה יא): גזל
ועריות, נפשו של אדם מחמדתן ומתאוה להן.
והנה אנחנו רואים, שאף על פי שלא רוב בני האדם
גנבים בגלוי הם, דהיינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף על פי
כן, רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם להשתכר איש בהפסידו
של חבירו ויאמרו, להרויח שאני."
רוב בני האדם נכשלים בגזל כי הם מורים היתר לעצמם. הם
אומרים שזה בשביל העסקים, ולכן זה לא נחשב גזל.
"ואולם לאוים הרבה נאמרו בגזל: לא תעשוק,
לא תגזול, לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו, לא תונו איש את אחיו, לא תשיג
גבול רעך. הן כל אלה חילוקי דינים שבגזל, כוללים מעשים רבים מן המעשים הנעשים בכלל
המשא והמתן המדיני, ובכולם איסורים רבים...
וכבר היה רבי יהודה אוסר לחנוני, שלא יחלק
קליות ואגוזים לתינוקות להרגילן שיבואו אצלו. ולא התירו חכמים, אלא מפני שגם חבירו
יכול לעשות כן (בבא מציעא ס)."
לא כל תחרות מסחרית ושיווק מותרים.
"כללו של דבר: השכור אצל חבירו לאיזה
מלאכה שתהיה, הנה כל שעותיו מכורות הן לו ליומו... וכל מה שיקח מהן להנאת עצמו
באיזה אופן שיהיה, אינו אלא גזל גמור... ולא
עוד אלא שאפילו אם עשה מצוה בזמן מלאכתו, לא לצדקה תחשב לו, אלא עבירה היא בידו...
ועל כיוצא בזה נאמר (ויקרא רבה): אוי לו לזה שנעשה סניגורו קטיגורו".
בשעות העבודה, הזמן שלך הוא של בעל הבית, ואם אתה רוצה להפסיק,
אתה צריך לבקש רשות ממנו. בנוסף, גם כשנותנים
רשות, צריך לבדוק שמי שנותן את הרשות יש בסמכותו לאשר לך. לכל שכיר קשה מאוד לעמוד
בזה.
"ראה נא בענין ההונאה, כמה נקל הוא לאדם
להתפתות וליכשל כאשר לכאורה יראה לו שראוי הוא להשתדל ליפות סחורתו בעיני האנשים
ולהשתכר ביגיע כפיו, לדבר על לב הקונה למען יתרצה לו... וכן אמרו (בבא מציעא ס):
אין מפרכסין את הכלים הישנים שיראו כחדשים. אין מערבים פירות בפירות אפילו חדשים
בחדשים"
צריך להגיד את האמת. אם הוא לא ירצה לקנות - מישהו אחר
יקנה.
"ואם תאמר בלבבך: ואיך אפשר לנו שלא
להשתדל במשאנו ובמתננו לרצות את חבירנו על המקח ועל שוויו? חילוק גדול יש בדבר, כי
כל מה שהוא להראות את הקונים אמיתת טוב החפץ ויפיו, הנה ההשתדלות ההוא טוב וישר.
אך מה שהוא לכסות מומי חפצו, אינו אלא אונאה ואסור. וזה כלל גדול באמונת המשא
והמתן."
מותר לשבח את מה שבאמת ראוי לשבח. יש לך מוצר שהוא בריא,
מותר לך להגיד שהוא בריא, אבל אסור לכסות מעינו של הקונה פרטים – זאת רמאות. אנשים
שהם לא יראי אלוקים לא יבינו את הדבר הזה. הם יגידו שזה השיווק, אבל זאת באמת רמאות
שהיא גניבה אסורה.
"אמנם כללו של דבר, כמו שחמדת הממון רבה,
כן מכשלותיו רבים. וכדי שיהיה האדם נקי מהם באמת, עיון גדול ודקדוק רב צריך לו.
ואם נקה ממנו ידע שהגיע כבר למדריגה גדולה, כי רבים יתחסדו בענפים רבים מענפי
החסידות, ובענין שנאת הבצע לא יכלו להגיע אל מחוז השלימות."
אפשר לראות אנשים שמדקדקים בכל ההלכות, אבל כשזה מגיע למסחר
- כל החסידות נעלמת. הוא בטוח שזה מסחר, ולכן הכל מותר. כל זה מאהבת הממון. אדם
צריך לחנך את עצמו שכסף זה רק אמצעי, ולא צריך להיות עשירים. ממון זה ניסיון גדול.
מאוד קשה לא לרמות במסחר, אבל אם יש לאדם יחס נכון לממון, הוא יצליח להישמר מהגזל
במסחר.
מאת:
הרב חיים סבתו, מתוך האתר "ישיבת ברכת משה - מעלה אדומים", www.ybm.org.il
