התבוננות "תובנות בתורה" - פרשת תולדות (2 תגובות לחידוש זה)
התבוננות "תובנות בתורה" - פרשת תולדות
כה,יט: אברהם הוליד את יצחק: תובנה: הדבר החשוב בתולדות יצחק הוא ייחוסו, בן אברהם. מקומות אחרים בהם התורה מציינת כדבר ראשון בתולדות אישים שונים הם (וכולם בספר בראשית בלבד): אדם – בדמות אלוהים עשה אותו (ה,א), נוח – איש צדיק ותמים (ו,ט), שם – ילד את ארפכשד (יא,י), תרח – הוליד את אברם (יא,כז), ישמעאל - ואלה שמות בני ישמעאל (כה,יב), עשו – לקח את נשיו מבנות כנען (לו,א), יעקב – בן שבע עשרה היה רועה את אחיו בצאן (לז,א). הדבר הראשון (וכנראה גם החשוב) המצוין בתולדותם של אישים אלה (למעט אדם המאופיין בדמיונו לאלוהים) הוא במעשיהם. רק יצחק מאופיין כדבר ראשון, בייחוסו.
כו,ז: ויאמר אחותי היא: תובנה: נראה שהרעב היה כאשר יעקב ועשו כבר גדלו ועזבו את בית הוריהם, שאם לא כן, היו הילדים מעידים על כך שרבקה היא אמם ולא דודתם. ברור שהרעב היה לאחר שיעקב ועשו היו לפחות בני 16, שהרי אברהם מת כאשר הם היו בני 15 (הם נולדו כאשר יצחק היה בן 60, ואז אברהם היה בן 160, ונפטר בן 175), וכתוב "הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם" (כו,א). לי נראה שהם היו בני כ- 30 ופנו לדרכם (ולכן אנשי המקום לא ידעו אם רבקה היא אחותו או אשתו של יצחק), ויצחק אז בן כ- 90, עוד לפני שכהו עיניו (כאשר היה לפחות בן 100).
כז,ד: בעבור תברכך נפשי בטרם אמות: תובנה: יצחק זכה לאריכות ימים גם יחסית לאביו ולבנו (אברהם מת בגיל 175, יצחק – 180, יעקב – 147) וגם ביחס לעצמו, שהרי בעת שהתכונן לברך את עשו, יצחק היה לפחות בן 100 (עשו היה לפחות בן 40, ויצחק הולידו בגיל 60, כלומר היה לפחות בן 100), ולכל היותר בן 130 (כי יעקב הגיע לחרן לאחר ברכת יצחק, בגיל 70, ואז היה יצחק בן 130), כלומר חי עוד 50–80 שנה לאחר שאמר לעשו "הנה-נא זקנתי, לא ידעתי יום מותי" (כז,ב).
כז,יט: כאשר דברת אלי: תובנה: יעקב שיקר לאביו בלי שהצטווה לכך על ידי אמו. אמו אמרה לו "והבאת לאביך ואכל" (פסוק י') בלי שהכינה אותו למקרה ואביו ישאל שאלות. נראה שיעקב התבייש מאביו בגלל שקר זה, ונמנע מלבקרו במשך עשרות שנים, אף אחרי חזרתו מחרן, עד סמוך למותו של אביו (יעקב חזר מחרן לאחר שהוליד את יוסף בגיל 91, שהרי יעקב היה בן 130 בהתייצבו לפני פרעה, ויוסף אז היה בן 39. אביו יצחק אז היה בן 151. מסופר שביקר את אביו לאחר מות רחל והולדת בנימין, ולאחר ישיבתו באזור מגדל-עדר; לה,כז).